שיתוף והתייעצות - הריון ולידה

ביום שני האחרון נסעתי לטבריה לסידורים...
התקשרתי ליניב לשאול משהו לגבי המתנה של ההורים שלו לפסח...
הוא עונה אני שומעת ברקע בכי...
אני שואלת אותו-איפה אתה?
הוא אומר- אני עם אלה בדרך למרפאה...היא חתכה את הלשון התקשרו אלי מהגן...
עזבתי הכל וחיכיתי לעדכון ממנו.
אחרי חמש דקות הוא מתקשר- צריך לקחת אותה למיון.
נסעתי למיון ישר פגשתי אותם שם.
במיון היא יורקת דם כל כמה שניות בוכיה ומותשת ובעיקר לא משתפת פעולה.
הרופא הסתכל שניה על הלשון שלה ופסק- צריך תפרים בהרדמה כללית.
נחכה עד ארבע שהיא תהיה מספיק זמן בצום.
באו לקחת לה דם, הכנו אותה לזה והיא עם עיניים רדופות מאימה צרופה צרחה כמו חיה "שמישהו יעזור לי"
זה משפט שנחקק לי בלב בדם כי זה לא היה "אמא תעזרי לי" כי אמא עזרה לתפוס אותה שהיא לא תזוז... היא צרחה לחלל החדר, למושיע אלמוני...
הרגעתי אותה דיברתי אליה ואז ביקשתי ממנה שתסתכל בדיוק מה עושים לה. היא נרגעה אבל המשפט הזה יישאר איתי לנצח.
העלו אותנו למחלקת ילדים (מחלקה מקסימה דרך אגב) שם חיכינו לניתוח שבסופו של דבר התחיל בשש (והילדה בצום- אז גם אנחנו כמובן כי איך אפשר לאכול ככה?)
השעה שעמדתי מחוץ לחדר הניתוח הייתה ארוכה וקשה.
בסוף קראו לנו, חיכינו שהיא תתעורר וכשהיא התעוררה חשתי הקלה מטורפת.
נשארתי לישון איתה ויניב עלה לילדים שהיו עד אז עם סבתא.
היא ישנה כל הלילה בלי להתעורר.

מסתבר שהיא הלכה לשטוף ידיים בגן דיברה עם ילדה או צחקה ואיבדה שיווי משקל... הלשון הייתה בחוץ כשהיא קיבלה מכה מהכיור בסנטר מה שגרם לפה שלה להיסגר על הלשון בכוח.
הגננת הפעילה לחצן מצוקה, הייתה לה שלולית של דם יניב הגיע בטיל והטיס אותה למיון.

אני אחרי יומיים חטפתי דלקת גרון קשה ביותר ואני בטוחה שזה מהלחץ.

היום היא בסדר, אוכלת כבר הכל, מדברת רגיל, ואפילו חזרה לגן לחצי יום.
שאלוהים ישמור על ילדינו!!!!! אנחנו חששנו לקראת הניתוח שאנחנו צריכים לעבור עם אורי (של הבקע שאמור לקרות בקרוב) ובסוף אלה עקפה בסיבוב...

קצת שיתופים אחרים:
אלה מצאה את האפיקומן (או אפיקומד כפי שאורי קרא לו) וסבא הבטיח לקנות לה אייפד. המתוקה הזאת אמרה- לא צריך לקנות גם לאורי כי אנחנו ממילא מחלקים בינינו את הצעצועים....
אורי החליט גם למצוא את האפיקומן- לא טרח הרבה והלך ישר לקופסת המצות שלף מצה בתרועה חגיגית ואמר- הנה האפיקומד!!
היינו עם חברים והילד שלהם ביקש מאורי חמשוש אורי הוציא כדי לתת לו אז האמא אומרת לילד- די אכלת כבר חבילה שלמה. אורי הכניס את החמשוש לשקית ואמר לו- די אכלת חבילה שלמה...
אורי השתעל וסיפר שהיה לו הרבה סמאללה בגרון...
שאלתי אותו איך הייתה השנ"צ שלו אז הוא לי טוב אבל לא מספיק..(כיאה לילדון קצת פולני...)

לגבי ההתיעצות- בעניין התינוקת של גיסתי שהיום בת 7 חודשים. תשמעו, התינוקת לא בוכה בכלל, לא ראיתי כזה דבר!!! לא כשהיא רעבה, לא כשהיא עייפה... אני שמעתי אותה בוכה פעם אחת...
היא לא אפטית, היא מחייכת ומגיבה לסביבה, אבל היא לא בוכה...היא מסוגלת לקום בבוקר ולשכב בשקט במיטה שלה... עד שמישהו שם לב שהיא התעוררה...
גיסתי טוענת שהיא לא בוכה כי היא מסופקת בזמן אז אין לה סיבה לבכות...
לי זה לא נשמע הגיוני- תינוקות בוכים זו דרך התקשורת שלהם...
מה אתן אומרות? אני דואגת עם סיבה או לא? יצא לכן להכיר תינוק שלא בכה...?

[

[
[