
הי בנות....אז החלטתי לכתוב לכן מתוך הרגשה של
סוג של מקום מפלט...אתמול אושפזתי בביה״ח מחלקת גניקולוגיה
לאחר שאיבחנו לי דלקת בכלייה.אומנם זו לא הפעם הראשונה שאני
מאושפזת על כך זו כבר פעם שלישית אך כל כך לא ייחלתי לי את זה...
לפעמים אנחנו שואלים את עצמנו ״למה דווקא לי??....״ ומה שבטוח שלא נקבל על כך תשובה...
אני שואלת את עצמי אם רק האחות במעקב הריון כאשר ראתה את הסטיק של השתן ובשיא חוסר הרגישות טענה ש ״אוי זה משהו שלא ראיתי״ היתה מפנה אותי לתרבות שתן ולא היתה אומרת לי לחכות לשקיפות העורפית בשביל לתת לגניקולוג שלי את תוצאות הבדיקה (17/4) יכול להיות שלא ההיתי פה היום....
אילו רק הגניקולוג היה טורח להיפגש איתנו הבנות שזה ההריון הראשון שלנו ולא נותן טפסים דרך המזכירה שלו שמסבירים על כל בדיקה בכל שלב של ההריון אולי ההיתי יכולה לקבל מענה לשאלות רבות שיש לי...אם לא אחותי לא ההיתי יודעת שאני צריכה מעקב הריון בטיפת חלב....
זה פשוט מקומם חוסר הרגישות שיש לרופאים היום..הרי זה המקצוע שהם בחרו לעצמם אז למה לא לעשות את זה בצורה טובה?!?!?!
אז אני פה...לאחר לילה ארוך של כאבי גב(כתוצאה מהדלקת) אינפוזיה ואנטיביוטיקה לוריד...הרופאה בישרה לי שנכנסתי להגדרה של ״הריון בסיכון״

אני לא בוכה בגללי..אני בוכה כי לא חשבתי לעצמי שאצטרך להשתמש באנטיביוטיקה ובכדורים שמשכחים כאבים....
מצער ומבאס לשמוע שגם אני נכנסתי להגדרה הזאת....
אז חג״שמח״..
ממני זו שנמצאת בהריון בסיכון