אחרי העדרות ארוכה..
באתי לראות מה נשתנה ( כמה מתאים לי - ישר בצאתו של הפסח)
את ההריון הראשון שלי העברתי בייסקלי במגורים על המחשב והאתר הנ"ל.
וכמו שאמר פעם שלמה ארצי :" חיכינו 9- ב9 ילדת בעצב.."
אצלי חיכינו פחות. עצב - לא היה שם, עצבים דפקא כן.
גם סוכרת הריון.. וקייסרי ... ושמח.... אבל
מה זה חשוב בכלל כשהיום, שנה ו9 חודשים אחרי,
אני חובקת בת משגעת.
והינה.. אני שוב הריונית (:
למעשה, לא הספקתי למצמץ והזמן טס לו.
האושר, ההקאות הבחילות, הצרבות... כולם באו להתפקד.
לא מזיז לי.
אני - בוגרת בלינסון! בהצטיינות(:
אני יודעת שהכל שווה את הדקה שאחרי..
תמונות/זיוניי שכל ושאר הגיגים יגיעו בטח בהמשך..
בנתיים
בהצלחה לכולן..
וקולולו לבאי המימונה בערב.
אמא של יהלי
