אני רוצה לשפוך קצת... - הריון ולידה

כשהכרתי את בעלי הוא היה בקבע, בעזה. היציאות שלו היו מטורפות, 9 בבסיס, חמש בבית.
אני בדיוק השתחררתי מהצבא ויכולתי להרשות לעצמי להעביר איתו חמישה ימים שלמים בבטלה .
אחר כך הלכתי ללמוד וזה ממש התאים לי שהוא הרבה בצבא, זה פינה לי הרבה זמן ללימודים וגם הגעגועים מאוד חיזקו את הקשר.
כשהתחלנו לחשוב על חתונה, אמרתי לו שאין מצב שאני מקימה משפחה עם לו"ז כזה. לא מתאים לי לחיות רוב הזמן לבד ולדאוג לו (הוא שירת באותו המקום עם גלעד שליט).
ואכן, הוא עזב את הצבא, מצא מקום עבודה טוב באזרחות והכל היה מצויין.
אבל העסק שבו הוא עבד פשט רגל ומאז אנחנו לא מצליחים לסגור את החודש כמו שצריך המשכורת שלו כרגע לא מספיקה לנו לכלום וכל חודש אמא שלי מוסיפה לנו כסף.
בעלי החליט שהוא חוזר לצבא.
אז נכון, זה כסף טוב, זה תנאים מעולים ועל הדרך הם עוזרים לנו עם השכ"ד, דלק, הגן של הילדים....
אבל זה אומר שאני יהיה לבד!!! שמונה ימים לבד, עם שני תינוקות.
ושוב אותו הסיפור, כולם אומרים לי קטן עלייך, את חזקה, את תסתדרי!
אבל בא לי למות רק מלחשוב על זה.... איך אני אסתדר? ואני כבר לא מדברת על הדאגה והחששות. זה ממש על הגדר שם ואן לא רוצות לדעת איזה סיפורים הוא סיפר לי על מה שקורה שם.
אני רואה שחורות?