בימים כאלה כולנו מתכנסים בתוך עצמנו, רואים תכניות, נזכרים, שותפים בלב, בנפש, בזכרונות ובכאב לכל מה שעבר העם שלנו רק כי הוא יהודי.
יש לי כל כך הרבה על הלב אז מתחשק לי להוציא קצת, וכמובן שכל אחת מוזמנת גם לשתף.
אין ספק שכואב לכתם ומותם של כל כך הרבה יהודים על לא עוול בכפם. אבל עלינו לזכור תמיד בראש מורם ובגאווה את כל אותם גיבורים, חזקים, אמיצים, ששרדו כדי לספר, כדי לשתף, כדי להקים, לגדל, לטפח, עם יהודי מלא כבוד גאווה ותקווה - העבר, ההווה, והעתיד - הכל קיים בזכותם.
סבא שלי ביום כזה אני מתגעגעת עוד יותר, כי יום כזה מזכיר לי איזה סבא הכי גיבור, הכי אמיץ, הכי מיוחד היה לי.