עידכונים מטיפת חלב ועוד קצת... - הריון ולידה

אזהרה - ארוך,

אני רוצה קודם כל להגיד שסוף סוף אני נהנת מללכת לטיפת חלב, פעם הייתי הולכת בישוב והייתה לנו אחות מרגיזה ומעצבנת, הפעם החלטתי ללכת לטיפת חלב של הקופת חולים באלפי מנשה ואני כל כך מרוצה, האחות כל כך נחמדה ונעימה, מתוקה אמיתית!!!!

ולעדכונים,
עשינו חיסון גיל חודש, עבר בשלום!
נשקל, והוא כבר שוקל 4.700 ק"ג, עלה קילו מאתיים בחודש (הוא גם ירד מאתיים גרם לפני שיצאנו מהבית חולים), והכל רק מהנקה.
גדל בשלוש סנטימטר בגובה.

הוא התחיל לחייך, ישן טוב בלילה (למה אין אייקון של חמסה???) והוא פשוט מתוק אמיתי.

עמדתי בצפירה באמצע הרחוב כי בדיוק יצאתי מהקופ"ח ופשוט הרגשתי כאלה צמרמורות, חיבקתי את נווה וחשבתי לעצמי -איך דפקנו אותם!!! - רציתם למחוק אותנו ואני מחזיקה את הייצור המתוק והיהודי הזה בידיים כהוכחה שאי אפשר נגדנו. אז נכון שגרמתם לנו לסבל ומשפחות נהרסו, וכל כך קשה וכואב, אבל אנחנו עוד פה!!! ונזכור!!! ולא נשכח!!! ולא ניתן לזה לקרות שוב!!!

ולמה את כל השירים הכי יפים מושמעים דווקא בימים הכי עצובים? אני בעד להמציא יום - יום הדיכאון - סתם יום שבוז ונוכל לשמוע את השירים היפים ולהנות מהם בלי תחושת אשם.

וחשיבה אחרונה, כשראיתי את הטכס אתמול ביד ושם, פתאום הבנתי שבעוד כמה שנים כבר לא יהיה מי ידליק את המשואות, לפחות לא מהשורדים, וכבר לא נוכל לשמוע את הסיפורים מפיהם, והילדים שלנו אולי כבר לא יבינו מה זה ומה קרה כי זה היה כל כך רחוק...

בשורות טובות!

רותי