מישהי רצתה לדעת איך זה אמא ל-3?? - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • מי רוצה לדעת איך נראה אחר הצהריים שלי היום?

    אז ככה: ב-16:30 פרקתי את הילדים מהאוטו.
    הגדול רץ לשער פתח אותו - הכלבים ברחו
    האמצעי רץ בהמשך הרחוב הלאה
    הקטן על הידיים שלי צורחחח

    הכלבים: מתנפלים על נערה תמימה שעוברת ברחוב - היא צורחת ובוכה (הכלבים לא נושכים הם ממש קטנים ורק נובחים אבל זה בהחלט מבהיל ולא נעים)

    האמצעי - רץ לכיוון הכביש
    הגדול מטפס על הגדר וצועק (ספק סצחוק ספק ברצינות): "אני תקוע הצילו!!"
    הקטן: עדיין צורח

    הנערה - בוכה על סף עילפון

    אני: צורחת על הכלבים, רצה עם הקטן בידיים לכיוון האמצעי שעוד שנייה בכביש ובמקביל מנסה לצעוק לנערה: "תירגעי!! הם לא עושים כלום תפסיקי לצרוח!!"

    המשך:
    האמצעי שבגמילה - עושה פעמיים קקי בתחתונים
    אני- מנסה להחליף לו, דורכת על חתיכת קקי ומגלה שעתיים אחר כך שהלכתי עם החתיכה הזו בכל הבית
    והקטן - נו, תנחשו? נכון!!

    צורחחחחחחח

    איףףףףף - מישהי רוצה להתחלף?
33 תגובות
עמוד 1
  • ואו! לא, תודה. נראה לי אשאר עם הצרות שלי שמתגמדות ליד הסיפור שלך

  • איזה כייף לנו להיות אמהות ל-3 ?????

  • חחח באסה


  • מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
    ------------------------------------------------------------------------------------------
    לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
    ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
    לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.

    --------------------------------------------------------------------------------
    אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!

  • חחחחחח גדוללללל. הקקי... הרגת אותי...
    אצלי זה יותר רגוע... גם כן קשה מאוד
    אבל עדיין... יותר גרוע... אצלי זה יותר
    מתיש ריגשית כרגע... הסנדוויץ....
    אבל שהן ישנות... בא לי להעיר אותן מרוב
    שאני שרופה עליהן... חחחח

  • חחחחחח גדוללללל. הקקי... הרגת אותי...
    אצלי זה יותר רגוע... גם כן קשה מאוד
    אבל עדיין... יותר גרוע... אצלי זה יותר
    מתיש ריגשית כרגע... הסנדוויץ....
    אבל שהן ישנות... בא לי להעיר אותן מרוב
    שאני שרופה עליהן... חחחח

  • אוי....

  • לרגע הייתי בטוחה שאני כתבתי את זה ...
    ותמי ,לא זה לא גורם לי לרצות עוד אחת !!!!!
    אני סגרתי את הבסטה !!!!



  • איזה כיף לקרוא ולצחוק מהצד
  • נשמע באמת קשה
  • חחחחחחחחחחח ויאווו הרגת אותי
    [email protected]

    img]
    פייס: ortal_hori
  • נשמע שלא משעמם לך
  • לא רושמים את זה שיש פה כמה בדרך לסיבוב שלישי
  • לפחות ממש לא משעמם לך

  • לא נורא, אני מאמינה שעם הרביעי זה נרגע....
    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

    www.sh-cbt.co.il
  • חחח אמאלה
    רק לתאר שהלכת ומרחת את הקקי בבית..מצחיק מאוד אבל גם מעצבן
    וואי לא פשוט בכלל
    לכן לדעתי..אם שלישי...כשהשניים האחרים גדולים כבר..... זה נשמע מעבר לכוחותיי


  • ואיייייייייייייייייייייייייייי
    מבינה אותך.... קבלי המון
  • וכמו שכתבו לא קל אבל לא משעמם


  • אוי ווייי
    כשאתה נהפך להורה, בעצם נולדה עבורך מראה, שמראה לך מי אתה ומה אתה צריך לשפר




  • את באמת מדהימה ..
    הכי חשוב שבלילה את תיזרקי על המיטה בעוד שלהם תהיה אנרגיה לסבב ב'

    תמצאי זמן השבוע ובואי לקפה בבוקר

    http://www.f2h.co.il/1848034048453
  • מה היא צורחת?!?!?! הם כאלה קטנים.... רק זה היה מביא לי את החלסטרה
  • אוייייייייייייייייייייייייי איזה טירוף

  • סליחה כן? אבל חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
    הרגת אותי עם הקקי

    רוצה לשמוע איך זה שהם גדולים?

    זה מתחיל בדומה לשלך...פרקתי אותו (רק אחד ) מהאוטו אחרי בגן ב16:10...עולים הביתה, דן רץ לחדר של בן (בן משחק בXBOX )...
    דן : תן לי לשחק !
    בן: לא ! אני עכשיו
    דן צורחחחחחחחחחחחחחחחחחח מאמיייייייייייי הוא לא נותן לי לשחק !
    שיראל : אמא תביא 120 שח יש לי שיעור פרטי
    אני :מביאה 120 שח, היא יוצאת מהבית.. בן, באמא שלך, תן לו לשחק אין לי כוח אחרי עבודה לשמוע אותו צורח.
    בן נותן לו ועובר למחשב. אני מחליפה בגדים וגוררת את עצמי למטבח לראות מה עוד נשאר במקרר שאפשר להפוכו לארוחת ערב...
    דן : תן לי לשחק במחשב !
    בן: לא ! רצית בXBOX - שחק בזה , אני במחשב עכשיו !
    דן צורחחחחחחחחחחחחחח מאמי - הוא לא נותן לי לשחק !
    אני שוב מבקשת מבן שיתן לו...והם מחליפים מקומות...אחרי בדיוק 5 דקות...
    דן : תן לי שחק בXBOX !
    בן בעצבים ואני לא מאשימה אותו : - עכשיו אתה עף מהחדר שלי ! מגרש אותו מהחדר וסוגר דלת....
    מכאן 10 דקות של בכי היסטרי
    אני עוזבת כל מה שניסיתי להכין לארוחה , מוציאים משחק , משחקים יחד...
    שיראל חוזרת...אמא, תביא 20 שח הולכים לאכול גלידה
    דן חוזר לחדר של בן תוך כדי שהבטיח לא להציק..אני חוזרת למטבח.,בדרך מפעילה מכונת כביסה, מנקה שירותים ומקפלת את הכביסה של אתמול.מגיעים גם חברים של בן
    אחרי 10 דקות כל הסיפור חוזר... שוב מגרשים אותו מהחדר (מסכן שלי, אבל האמת הוא דיי מציק בקטע הזה שהוא רוצה דווקא את מה שבן עושה באותו רגע )
    בן : אמא, תביא 70 שח , רוצים להזמין פיצה
    אני: כו@#$ ! אני מנסה לבשל כאן משהו....
    בן: אנחנו רוצים פיצה
    בנקודה הזאת...אני מזמינה 2 פיצות, כל מה שהכנתי עד עכשיו מחזירה למקרר בתיקווה שישרוד עד מחר , נכנסת לאמבטיה ונועלת את הדלת חזק !
  • אוי מרינה


  • חחחחחחח

    כמה מוכר

    אספר לכן על ישיבה במסעדה אתמול. אני בעלי ושלושה זעטוטים
    באנו למסעדה. לקח 5 דקות לשים את העגלה בצד, להכניס כסא תינוק. עוד 5 דקות כי אביביל רוצה ליד אמא, ומיכל גם רוצה ליד אמא אבל גם ליד איתן. אבל אמא גם רוצה ליד איתן כי הוא לא אוכל לבד. בעלי מנסה למכור את עצמו כמשהו אטרקטיבי לשבת לידו. מצליח. התישבנו.
    קיבלנו את התפריטים אחרי הבנות החליטו שהן סיימו איתם. ביררנו מה הן רוצות לאכול, אחת רוצה המבורגר והשניה גלידה (במסעדה של סושי, אין לא זה ולא זה).
    הזמנו. עד שמביאים את האוכל אני מנסה לתפוס את כל השקיות הסוכר שאיתן זורק, להרחיק ממנו את המזלגות.
    הבנות משוות תפריטים ורבות של מי טוב יותר.
    אחרי שהסוכר נלקח - המזלג מתחיל לעוף באויר. הבנות בינתיים רוצות להחליף מקום. כולנו קמים, מחליפים מקומות.
    מביאים את האוכל.
    על השתי דקות הראשונות אביגיל שופכת את השתיה. עד שאני מנקה אבא שם לבנות אוכל.
    מיכל ״לא טעים לי זה חריף״
    אבא ״אל תאכלי, קחי משהו אחר״
    מיכל ״תוריד לי מהצלחת״
    אבא מוריד.
    אביגיל שמעה שלמיכל זה לא טעים עוד לפני שטעמה
    ״גם לי לא טעים, תוריד לי״
    אבא מוריד.
    אני בינתיים מנסה לשמור על הכפית של איתן כי הוא אוכל רק לבד והכל עף לו לכל הכיוונים.
    עד עכשיו אנחנו לא נגענו באוכל
    אני ממלאה לאביגיל משהו אחר, בינתיים רואה שהצלחת שלי נוסעת ממני והלאה.
    תופסת את הצלחת באויר, בדרך מעיפה את הכוס שתיה של אביגיל (שהפעם שמה רחוק מעצמה אבל קרוב קרוב אלי) לרצפה.
    אני ואביגיל קמות כדי שינקו את הרצפה מתחתינו מהזכוכיות. בינתיים איתן זורק את הכפית ואת כל המקלות הסיניים באויר.
    התישבנו
    איתן צורח שהוא רוצה את הכוס בירה
    מנסה למכור לו את המים שלו במקום. לא מצליחה. נותנת לו את השתיה של מיכל מקש. שותה, חצי עליו, מבסוט.
    אביגיל רוצה שישתה גם משלה.
    שותה.
    כולם מרוצים, אני מתחילה לאכול
    מיכל ״אני צריכה פיפי״.
    אמא (נאנחת) ״אביגיל את גם רוצה?״
    ״לא״
    טוב, הולכים לפיפי
    איתן בוכה כי אמא הלכה
    בינתיים אבא מצד השני של השולחן מרגיע את איתן ועוזר לו לאכול לבד
    איתן מושך את הצלחת שלו על עצמו.
    אבא קם למזער נזקים
    חוזרים מפיפי.
    מתישבים.
    איך שאני מקרבת את הביס לפה
    אביגיל ״אמא אני צריכה פיפי״
    אמא (נאנחת חזק יותר) ״אביגיל למה לא אמרת לפני דקה?״
    אביגיל ״כי לא רציתי פיפי, עכשיו אני רוצה״
    טוב, הולכים לפיפי
    איתן בוכה כי אמא הלכה
    מיכל בינתיים רוצה את מה שיש לאביגיל בצלחת וקמה מעבר לכל השולחן לקחת. מעיפה בדרך את הבקבוק של איתן לנקודה הכי רחוקה מתחת לשולחן.
    אבא מתכופף להרים, מקבל את השולחן בראש.
    חוזרים מפיפי
    איתן כבר לא רוצה לאכול, מתחיל להתעצבן ולשחק באוכל. הבנות אוכלות קצת.
    אני רק שומרת שאיתן לא יהפוך את השולחן
    בין לבין אני ובעלי מצליחים לאכול.
    אצל הבנות מלחמת עולם מי סיימה את הטיפה האחרונה של בקבוק השתיה
    אחרי שתי דקות הבנות אומרות שסיימו לאכול. קמות להסתובב במסעדה. אני עין אחת על איתן עין אחת עליהן כדי שלא יעשו נזקים למסעדה.
    אני ובעלי סיימנו לאכול (בשעה טובה). הבנות רבות מי ישלם למלצרית.
    יצאנו. איתן יצא ברגל כי הוא לא מוכן לשבת בעגלה.
    שכחנו את העגלה בפנים
    המלצרית רצה אחרינו
    חזרנ לעגלה
    איך שאנחנו מדליקים את הסיגריה, אביגיל ״אמא יש לי קקי״
    אמא ״אביגיל את לא יכולה להתאפק לבית?״
    אביגיל ״לא״ ומצליבה רגליים כאילו כבר עכשיו בורח לה
    אמא ״מיכל, את צריכה לשירתים?״
    מיכל ״לא״
    טוב, חוזרים למסעדה
    אביגיל ״אמא לא יוצא לי״
    אמא כבר לא מגיבה, נכנסה למצב של היפוטוניות
    בינתיים אבא רודף אחרי איתן שמתעקש שהוא רוצה ללכת לבד בלי יד, ודווקא על הכביש
    חוזרים
    מיכל ״גם לי יש קקי״
    אמא ממשיכה במצב היפוטוני לכיוון המסעדה.
    בינתיים איתן נופל וצורח אצל אבא על הידיים
    חוזרים. מגיעים לאוטו
    רבים מי ישב ליד איתן
    ביררנו את הסוגיה הזו
    חגרנו (יש, הם קשורים!)
    סוף סוף אני מתפנה לסיגריה
    בעלי מלחיץ שצריך כבר לנסוע.
    מסיימת בלחץ ונוסעים!

    אני בלי כוחות
    והבנות נזכרות שלא אכלו גלידה, והבטחנו להם גלידה!

    אז עוצרים בגלידה וכל הסיפור בערך מתחיל מהתחלה


    עושה חשק לרביעי? לא לי בכל מקרה
  • אוי שולי- הרגת אותי!!!
    אני על הריצפה!



  • איזה שרשור מצחיק
  • וואי... אני מעולפתתתת!
    "...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

מותר ואסור לאכול בהריון והנקה