סקר - ילדות - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • בעקבות שיחה מרתקת עם חברה...


9 תגובות
עמוד 1



  • *הייתי ילדה חננה עד גיל 16.. בגיל 16 התחלתי לעבוד באולם אירועים ושם התחלתי לדרדר התחלתי לעשן סיגריות ולצאת קצת עם חברות.. בגיל 18 התחלתי למרוד ממש..אמא שלי השתגעה בגללי..
    דרך אגב אמא שלי גילתה שאני מעשנת יומיים לפני שגילתי שאני בהריון והפסקתי..

    **אולי בגיל 18 התחלתי להיות מבסוטית מעצמי..

    *** אמא שלי תמיד הייתה מבסוטית ממני עד גיל 18 שהתחלתי להיות מופרעת..

    **** לא, הייתי רוצה שיימשיכו להיות ילדים טובים לנצח ולא לעשות שטויות כמוני..
    [/center]
    ]




  • אחלה סקר!









  • הייתי קצת ביישנית אבל חברותית, מאוד מנומסת, לא הרגשתי מספיק יפה - וחבל שכך.

    בתיכון התחלתי לקבל פידבקים חיוביים מהסביבה (בנות אחרות, בנים סתם מתחנפים) שגרמו לי להאמין יותר בעצמי. עדיין אני מודעת לעצמי יתר על המידה.

    הייתי נועזת והרפתקנית מאז ומתמיד, חייתי בשביל טיולים ויציאות והלכתי לבית ספר בשסיל החברות בהפסקה. רק אחרי התיכון התחלתי ללמוד ברצינות.
    ההורים שלי אף פעם לא היו 100% מבסוטים ממני. תמיד הייתי לדעתם חוצפנית ודרשו ממני המון, הם חזרו התשובה והטיפו לי והענישו אותי... לא נעים. התרחקתי מהם ועשיתי מה בראש שלי: ישנתי אצל חברות וחברים (2 בתקופת התיכון) והסתרתי הכל מההורים שלא יזרקו אותי מהבית...

    לילדים שלי, ובייחוד לבנות, אני רוצה לתת ביטחון בנוגע למראה שלהם. כמובן שבנוסף לצניעות כי אף אחד לא מושלם והם לא צריכים לשאוף לזה, ואנשים שאוהבים את עצמם מידי עולים לי על העצבים. אני שואפת לטפח במיוחד דווקא את הצד האנושי והאינטלקטואלי שלהם. יופי הוא חשוב, אין ספק שזה תורם לביטחון העצמי ומקל על ההתנהלות בעולם, אבל אם אין תוכן מאחוריו זה לא שווה כלום.

    אני גם לא אצור מצב בחיייייים שבו הילדים שלי יאלצו לחיות חיים כפולים בגלל הציפיות שלי. סך הכל הייתי אחלה ילדה וגרמו לי להרגיש מינימום פושעת. לתשומת לבכן, אמהות!


  • איזה סוג של ילדה היית? (ביישנית, מורדת, שנונה, חננה...)
    מכל מה שרשמת הכי מתאים לי מורדת, הייתי מופרעתתתתתתתתתתתתתת ברמותתת

    האם היית מבסוטית מעצמך?
    באותו זמן חשבתי שכן היום שאני חושבת על זה אז ממש לא....הייתי צריכה להיות עדינה ונשית ולהסתובב עם בנות ולא עם בנים

    האם הורייך היו מבסוטים גם?
    לא נראה לי

    האם את רוצה שגם ילדייך יהיו כך?
    לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא

  • 1. בהתחלה היתי ביישנית, תמיד היתי חננה ושנונה, תמיד היתי מצחיקה את כולם
    2. אני אף פעם לא מבסותית מעצמי, ביקורתית מאד כלפי.
    3. כמו 2. ואני עדיין מרגישה שהם לא מרוצים (אני שמנה, גרה רחוק, מרוויחה מעט מדיי ועוד ועוד). אבל מה ..... יש לי ילדים מושלים.
  • איזה סוג של ילדה היית?

    בכיתות הנמוכות הייתי יותר ביישנית, אבל בסביבות כיתה ה' זה השתנה : )

    האם היית מבסוטית מעצמך?

    לא תמיד, כי מאז הילדות אני פרציוניסטית ודורשת מעצמי תוצאות גבוהות

    האם הורייך היו מבסוטים גם?

    לרוב כן!

    .האם את רוצה שגם ילדייך יהיו כך?

    בגדול כן, רק שיהיו קצת פחות סגורים.
    [URL=http://www.glittertextlive.com]

  • בגדול תמיד הייתי ילדה טובה, עד כיתה י"ב הייתי חרשנית, בכיתה י"ב נשבר לי - גיליתי את עצמי ואת הגברים...

מותר ואסור לאכול בהריון והנקה