המשבר עם להב פשוט לא עובר - הריון ולידה

מאמוש

אני יגיד לך את האמת

סיוני, את יודעת שנה שעברה הייתי באיזה גן, והיה ילד מקסים שכל בוקר היה נפרד מאמא שלו ואומר לה שהוא לא אוהב אותה, רק את אבא והיא אמא מעצבנת.
זאת משפחה שהבעל היה הרבה בחו״ל וחוזר מאוחר.
פתאום האמא נסעה לחו״ל והאבא היה לשבועיים הדמות המחנכת בבית. מה הוא שמע כל הזמן? אני לא אוהב אותך, רק את אמא.
בקיצור. זו מניפולציה מאד מוכרת שילדים מפעילים
להב חכמה והיא יודעת איפה ללחוץ, איפה בדיוק ללחוץ..
היא מחפשת את המקום שלה. איפה היא מול נעם, מול בת הדודה שלה ואיפה היא ביחס אלייך
אל תשכחי שעד לא מזמן הייתה לה בלעדיות
ואז היא נכנסה לצהרון וגם נעם גדלה וכבר לא תינוקת
וזה מצב ששבר את השגרה המאד ברורה שהייתה לה
וכרגע היא חווה את העולם ככאוטי. ועם הזמן היא תתרגל למצב החדש. תני לה זמן.
תנסי להבין מה מפריע נקודתית. למה היא חושבת שכועסים עליה? אולי זה בא מהגן?
להב זקוקה מאד לגבולות כמו שאת רואה לנכון להציב לה
אני יודעת שזה קשה לך ושובר אותך אבל כל ילד שמבין שהוא לא תמיד הראשון בתור ולא תמיד מרכז העניינים
בוכה ונשבר.
אני כן הייתי מ****ה לה זמן איכות אחת על אחת. מחוץ לבית. חשוב להעצים אותה במקומות שהיא חזקה.
תשבחי אותה על התנהגות בוגרת.
להגיד לה שאת אוהבת אותה. כי הרבה ילדים חושבים שאם הורה כועס הוא לא אוהב, ואם הורה מתרגז הוא לא אוהב
ואני כרגיל הייתי מנסה לפתח משחק סימבולי שבו היא שולטת ולזרום יחד איתה. היא תביא דברים מעניינים שאולי יאפשרו לך להבין יותר
למשל שהיא האמא והיא נתנה קודם משהו לבת הדודה ולא לילדה שלה. ואת תור הילדה עצובה מאד
תראי איך היא תגיב לזה.

אין ספק שעובר עליה משהו,
לדעתי את צריכה להתחיל איתה טיפול ריגשי,
וכן מידי פעם להבריז או להשאיר אותה בבית ולהנות איתה,
להכין עוגיות יחד, לבשל, לצייר, ולנהל שיחה של בוגרים,
לשחק משחק שדרכו הוא תוציא את מה שעובר עליה..
למשל אני אוהבת את.... אבא/ סבתא/ סבא כי....
ואז תורה..
אני לא אוהבת את .... ואז תורה...
אני שמחה כש... אני עצובה כש... אני כועסת ש... אני מתרגשת כש... וכו׳
וכמובן תמיד תמיד לעודד ולשבח על כל דבר קטן וכמה שפחות להעיר כרגע אלא אם כן זה משהו שמסכן אותה,
לומר לה הרבה שאת אוהבת אותה, אפילו יותר מאשר את נועם, כן, כן, יותר מאשר את נועם רק כדי שתרגיש יותר חשובה,
לחבק ולנשק וללטף המון, לשבח שהיא ילדה גדולה, ולומר לה תמיד שהיא הנסיכה שלך, המלכה שלך, וכו׳ מקווה שעזרתי קצת

אנגל אני מסכימה איתך. אבל ממש ממש לא אומרים לילד שאוהבים אותו יותר מאשר את אחיו או אחותו
זה לא יעזור בכלום להפך. כל התיחסות לנעם תגרור כעס. כי למה מתייחסים אליה אם אוהבים אותה פחות??

סיון!!!!
ראיתי בדיוק איזו אמא את, גם ללהב וגם לנועם - אמא הכי מדהימה בעולם!!!
אני מבינה לגמרי את רגשות האשמה שלך והם תמיד יהיו שם גם כשאת הכי בסדר בעולם.
זה חלק בלתי נפרד מהאמהות וכנראה שאין מה לעשות!
וזה רק מדגיש את אהבתך ודאגתך ללהב. היא עוברת תקופה לא קלה ואני חושבת שהגיל
הזה הוא הכי רגיש שיש. גם בריאל נהייתה לי רגישה מידי בזמן האחרון, מתבכיינת ומתלוננת
על כל דבר אפשרי. וכשהיא כועסת עליי, נניח אם לא הרשתי לה משהו, אני כל פעם מסבירה
לה שאני רוצה רק לטובתה, כי אני מאווווווווד אוהבת אותה ודואגת לה וכשהיא כועסת אז אמא עצובה. היא ישר רצה לחבק אותי ואומרת "אמא, אל תהיי עצובה". אולי תנסי להסביר לה
איך את מרגישה כשהיא כועסת עלייך, היא כ"כ חכמה ואני בטוחה שהיא תבין!

סיוני,

חשוב בעיני להק-דיש זמן איכות רק של שתיכן, כדי שלהב לא תרגיש צורך להילחם על מקומה - דבר מאוד טבעי שהיא עושה.

כל זמן פנוי שיש ((אני יודעת שאין בשפע...) תנסי ליצור כשמן איכות שלכן.
ו.. אני ממש לא מסכימה עם אנג'ל - חלילה להגיד לילד אחד שהוא אהוב יותר מילד אחר

"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו"

גולי- אם מה שקורה ללהב הוא בעיקבות אחותה הקטנה רצוי לומר לה שהיא אהובה יותר ושנועם. פשוט זקוקה לאמא יותר, כרגע להב מרגישה בעדיפות שניה וזה יכול מאוד לעלות לה את הביטחון
זה לאא שנועם בגיל שהיא מבינה שאוהבים אותה פחות

אנגל, זה לגיטימי מאד שלהב מקנאת ומרגישה שלקחו לה את המקום
יש דרך להתמודד עם זה
להגיד לילד שאוהבים אותו יותר? למה להכנס לזה?
נעם היא חלק מהמשפחה ואבא ואמא אוהבים את שתי הילדות
ויש להם לב ענק מלא באהבה לשתיהן
ללכת למקום שנעם לא הכי אהובה זה רק לחזק את ההרגשה
שמישהו בא, תפס הרבה יחס ותשומת לב, מתעסקים בו הרבה ובי כבר פחות
אם את אומרת לילד שאוהבים אותו יותר,האת יוצרת בלבול
וחבל להכנס למקומות האלו
להפך, חשוב תמיד להדגיש שהאח החדש הוא חלק מהמשפחה ויש לו את המקום שלו.
צרכים לתת לילד להתמודד עם מה שהוא מרגיש וחווה ולא לתת לו הרגשה שהוא תמיד במקום הראשון והכי אהוב.

יקירה
תמשיכי לעשות את מה שאת עושה, את עושה את זה מצויין.
זו תקופה ארוכה וקשה, והיא תעבור - ואז יתחיל גיל ההתבגרות

אני עדיין לא שם בשביל לייעץ אבל אני שולחת לך

אוף בובי כלכך מתסכל המצב הזה!!!
ואני עוד חפרתי לך ברוב אנוכיותי....

אולי באמת תעשי הברזה חד פעמית ונלך לגימבורי?... כולנו נהנה אני אשמור על הקטנות ותוכלי לשחק עם להב קצת ונקנה לה איזה מתנה נחמדה, גלידה מה שבא לה...?

לי באמת גם מה שעוזר ללמוד לשתף ולהתחלק, זה יחס-שיוויוני, עד כמה שניתן (כי הרי להב ונועם בגילאים שונים ובעלות צרכים-שונים באותו-הרגע לעיתים וזה האתגר הכי גדול בעיני,כבר נראה לי תמיד שלהתמודד עם תאומים זה יותר קל,מודה).

אני עושה תיווך-חברתי: כשנעמה נפגשת עם חברה, בכל הנוגע לשיתופיות ולחלוקת-משאבים,זה התירגול הכי אידיאלי בעיני.

גם 2 הכלבות שלנו מאוד עוזרות לי בכך: אני מחלקת במופגן יחס-שווה ל- 2 הכלבות שלנו ובאמת שהן חברות-טובות (לטיפה לזאת..ולטיפה לזאת..).
אוכל לאחת ואוכל לשנייה ובכל-פעם בסדר-משתנה ואני לעיתים גם מדברת במופגן ומתארת את פעולתי בקול-רם.

אם הייתי במצבך אולי הייתי גם אומרת: עכשיו אני מחתלת את נועם ומייד אח"כ אשחק איתך בפאזל,בינתיים לכי לבחור איזה פאזל את רוצה שנשחק ביחד ושנועם תשחק לידנו ותצפה בנו.

אני מנסה לחשוב וזה באמת אתגר! מי שלא-מתנסה בזאת כמוך,אין לה מה להיות שיפוטית איתך..

בגלל זה,מה שהכי מרתיח אותי זה ההערות של המשפחה ביום-שבת שתיארת..
רבאק,קחו את נועם לידיים ותשחררו את ההורים להיות עם להב..
נראה אתכם אז מדברים..

התארחנו גם ביום-שבת עם המשפחה של בעלה של אחותי,נעמה לא-ממש מכירה שם את המשפחה והיא גם בכתה ולא-מצאה את עצמה בהתחלה..
אז אימו של בעלה של אחותי שאלה במופגן: "מי בוכה כאן"?
בעוד שנכדיה משחקים בכייף..

בא לי לשרוף אנשים שכאלו באותה-השנייה ושיקבלו הרבה בכי בחייהם..
מה אני יכולה לענת להם? שהאנרגיות-פלצניות מידי של משפחתם???שהם לא-יודעים להכיל ילדים-חדשים ושהם מבושמים מידי בעצמם??

אני ובעלי חזרנו ממש מתוסכלים הביתה,אני ממש בכיתי ובעלי היה עם כאב-ראש (כי אנחנו רוצים לייצר לנעמה חוויות-חברתיות חיוביות) והמסקנה: להיפגש יותר עם חברים בראש-טוב ואז הביטחון יעלה,כשניפגש עם חלקים מעין אילו של המשפחה.
אחה"צ למזלי,חברתי היתה פנויה להיפגש ונעמה היתה מאושרת.

בהחלט לא פשוט.
קיבלת הלאה מאוד חשובה לעתיד שלכם וכרגע זה שינוי בשביל להב.
אין לי מושג איך מתמודדים עם הגיל הזה, מה שבטוח שאת אמא נהדרת עם אינסטינקטים מיוחדים ובטוחה שאם ליבך אומר לך להבריז יום אחד כדי לבלות עם להב אז זה מה שצריך לעשות.
המון בהצלחה.

מאמי אני לא במקום לייעץ לך עדיין...

זה בטוח מתסכל..
לפעמים נועה נותנת לבעלי נשיקה
וכשאני מבקשת שניה אחרי היא אומרת לי לא..
באותה השנייה בא לי למות.
אבל אני בטוחה שאת עושה עבודה נפלאה..
אולי באמת תבריזי מידי פעם ותיקחי לך וללהבונת זמן איכות יחד רק שניכם??....

בטוחה שזו תקופה שתעבור בקרוב.
תהיי חזקה מותק

אין לי ניסיון כאמא במצב כזה, אבל כבת יש גם יש...

מאמי את אמא מדהימהההההההההההההההה ואל תחשבי אחרת לעולם
אין מה לעשות ילדים הם מוניפלטיבים ויודעים איפה ללחוץ אל תתני לזה להשפיע עליך
אין מה עשות 90 אחוז מאמהות הן עובדות זה לא אומר שהן לא אוהבות את הילדים שלהם
פשוט תמשיכי לעשות את מה שאת עושה קחי אותה לימי כיף אחת על אחת אבל אל תוותרי לה תאהבי אותה ואל תעלבי היא לא מתכוונת באמת שהיא לא אוהבת אותך היא פשוט מחפשת תשומת לב ונלחמת על המקום שלה תהיה סבלנית זה יעבור

אני באמת לא יודעת איך לייעץ לך
אבל מה שכן אני יכולה להעיד על כך שאת אמא מהממת ובסוף להב תבין איזו אמא מדהימה יש לה

נראה לי שפשוט יש לך ילדה חכמה, היא רואה שככה היא משיגה יותר תשומת לב, גם אם שלילית...
אני מציעה קודם כל שבעלך יגבה אותך לפחות בעיני הילדה ושאת לא היחידה שתעירי שגם הוא יעיר מדי פעם...
לקבוע ערב איכות איתה לבד, בלי הפרעות.
אולי גם לתת לה לעזור לך עם נועם.
וגם הייתי מורידה קצת פרופיל ומעירה רק בדברים המאד עקרוניים ומשחררת קצת, עד יעבור זעם...
בהצלחה!

סיווני קודם כל אני בטוחה שאת אמא מדהימה....

בננות תודה לבכולכן
קראתי את כל התגובות בעיון רב ואני מודה על כל התגובות ומכל אחת לקחתי קצת
אני מצטערת שאני לא מגיבה לכל אחת ואחת
היה לי יום מאוד קשה פיזית מנטלית ונפשית
פעם ראשונה שהרמתי רגליים זה עכשיו - אחרי שסוף סוף סיימתי להחזיר את הבית לצורה הנורמלית יחסית שלו..

בסוף הברזתי מהלימודים הלכתי עם להב לקניות והיא נורא נהנתה ואז ישבנו לנו יחד במקדונלד היה כיף.
אז היום היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי ונתנה לי מלא חיבוקים ונשיקות וליטופים ומזמוזים. בערב קצת כעסתי עליה כי היא לא הפסיקהלתרץ ולהמנע מלהירדם - גמרה אותי