-
כמובן שלישון על הגב
-
גם לי כבר אין כוח להסתיר... לא אכפת לי. רק אם מדברים אליי שטויות אני ישר נהיית מגעילה וסותמת פיות. כמו שמישהי אמרה לי פעם ״הריון זה דבר מאוד חיצוני בסופו של דבר״ יענו ברמז שקשה לא לדבר על משהו שרואים מול העיניים, אז עניתי לה ״נכון, כם חצ׳קונים זה דבר חיצוני מאוד. גם על זה צריך לנהל שיחה פומבית ובקול רם?״
אני לא מדגישה אבל אם עולים עליי אני לא מכחישה, אבל זן נורא תלוי באיך עושים את זה... היום מישהי חיבקה אותי ונישקה מרוב האושר וזה היה כיף, והייתה אחרת שהסתכלה עליי במבט זגוגית ושאלה בפול ווליום ״מה, את בהריון?״ ישר הסברתי לה שלא, סתם שמנתי באזור מסוים בגוף והאם יש לה רעיונות לדיאטה בשבילי, והכל בשיא הציניות, כך שזה החזיר אותה לקרקע מהר מאוד, אפילו מהר מדי הייתי אומרת כי היא לא הספיקה לקלוט את הנפילה, רק הרגישה שמשהו לא מסתדר לה
-
נהייתי ביץ׳


-
הפסקתי להתאפר.
-
לישון צהריים בסופ"ש
[URL=http://www.glittertextlive.com]
-
הפסקתי לישון על הבטן.... דבר שהייתי חולה עליו!!! אני מנסה 3 תנוחות כל לילה.
הצדדים או הגב.... כלום לא נוח לי.
נהייתי מגעילה ועצבן.
[/url
-
אההה גם נהייתי בכיינית, מכלום פתאום הדמעות יורדות לי
-
פעם-ראשונה בחיי,להתבאס מאוכל,להקיא,בחילות,לאכול מאוד לאט,לא-ממש לאכול.
סיוט.
גם קשה לי עם בושם,להזליף עליי,כולל כשאני מניקה ועם תינוק/ת בטיפולי.
-
כמו שלי, גם אני הפסקתי לישון על הבטן, 11 חודשים כמעט אחרי הלידה ועדיין לא חזרתי לזה
-
אני לא סובלת ריחות של בשמים...מאז ההריון של הגדולה שלי, אני לא שמה יותר בשמים עלי - זה ממש עושה לי בחילהההה
-
התחלתי לנקות ולבשל כמו עקרת בית מושלמת...
אבל אל דאגה, זה נפסק בשבוע 30 בערך...
-
לא התחלתי לעשות כלום, רק הפסקתי חח
נהייתי עצלנית שלא ממש עושה משהו בבית וגם קצת מוזנחת במראה
-
לשתות המון ולאכול שוקולד