לקרן.... וכל השאר שרוצים לשתף אותי בדעתם - הריון ולידה

אמרתי "לצערי" כי המשפחה שלי גם ככה הייתה שמרנית והחזרה בתשובה הקצינה את הכל: כפייה בלבוש, בסוג התיכון שהלכתי אליו, עם מי אני אסתובב...
רוב ההתבגרות שלי נאלצתי לשקר בנוגע למקומות שהלכתי אליהם ועם מי. מזל של כולנו שהייתי ילדה טובה והיה לי חבר שכיבד אותי, וידידים שהיו ילדים טובים בעצמם, וחברות שלי שלא עברו "אישור הורים" אבל היו איכותיות. תארי לך שהייתי מסתובבת עם ערסים במקומות מפוקפקים? להורים שלי לא היה מושג ומי יודע מה היה יוצא ממני אז. וכל זה בגלל חוסר הקבלה שלי ושל הדרך שלי בשם הדת.

עם בעלי קשה לי שאנחנו לא יוצאים לטייל או להפגש עם חברים בשבת וההתמסרות שלו להרגלים כמו תפילות על חשבון הזמן שלנו כזוג.
אני ממליצה לך לא לגרום לאבא שלך אי נוחות בנוגע למה שהוא נוהג גם אם את חושבת אחרת. אם הוא ירגיש שאת עוסקת בענינייך ולא מבקשת ממנו להשתנות אני לא חושבת שצפויים לכם חיכוכים מיוחדים.

תראי אני גדלתי בבית מסורתי
כולנו למדנו בבית ספר דתי לאומי - שהבנות הולכות עם חצאיות והבנים עם כיפה
היינו באותה הכיתה בנים ובנות

כל האחיות שלי ואני שומרות שבת כשרות נידה וכל מה שצריך -
אבל אנחנו בלי כיסוי ראש עם שרוולים קצרים

אחי ניהיה חרדי ולאט לאט ניהיה יותר ויותר קפדי
למשל רציתי לארח אותו אצלי והוא אומר לי הכלים שלך לא טבולים