הקטע הכי מעצבן... - הריון ולידה

שלא תבינו אותי לא נכון, אני מתה על הילדים שלי ומשוגעת על האמהות ולא הייתי מחליפה אותה בשביל שום דבר בעולם.
אבל........
הקטע שהכי מעלה לי את הפיוזים זה האיסוף של המשחקים.
בערך בשעה חמש וחצי- רבע לשש אני מודיעה לילדים שעכשיו הגיע הזמן לאסוף את המשחקים.
כן, אצלי משחקים בסלון (קצת באשמתי, אני הרגלתי אותם לזה) ואני מרשה כל פעם לפזר שני משחקים (ועוד ארגז של משחקים של שושי) ואם רוצים משחק אחר צריך לאסוף אחד ורק אז להוציא עוד אחד.
בקיצור אני אומרת להם לאסוף והם מתחילים.
אבללללללללללל זה יכול לשקחת להם מינימום שעה!!!!!!!!!!!
ואני תמיד חוטפת עצבים ומנסה להשאר סבלנית ולעודד אותם שיזדרזו ושכדאי להם ועדיין לוקח להם כל כך הרבה זמןןןןןןןןןןןןןן.
אני לא יכולה להשאר איתם ולאסוף איתם כי אני מטפלת בשושי, שאם אני לא אקח אותה משם היא תהפוך את כל מה שהם כן הואילו בטובם לאסוף.
אתמול החלטתי שאני לא רודפת אחריהם יותר, הודעתי להם שבשעה מסויימת אני לוקחת את ארוחת הערב מהשולחן, אם הם לא מסיימים לאסוף עד אז- לא תהיה ארוחת ערב- ובסוף נשארו להם בערך שבע דקות כדי לאכול.
אחר כך השכבתי אותם לישון ואמרתי להם שבגלל שכבר מאוחר אז אין זמן לסיפור היום.
אחר כך הגעתי למסקנה שזה לא תכלס כי אני גם רוצה שהם יאכלו ארוחת ערב ואני לא רוצה שהם ילכו לישון בהרגשה לא טובה.
אז היום אני מנסה משהו חדש:
בשעה חמש וחצי אני אומר להם שהם צריכים להתחיל לאסוף, אני אראה להם בשעון שעל הקיר עד איזו שעה הם צריכים לסיים., נאמר עד שש.
בשעה שש מפסיקים לאסוף ומה שנשאר אני לוקחת אלי לחדר ושומרת בארון שלי לשבוע.
יכול להיות שזה ישנה משהו.
מי עוד עוברת חוויות כאלה?
שתפנה קצת.......

מירי, אמא לשלושה מדהימים!!!