אני מחכה ל-US אז בינתיים...
הופניתי למרפאה להריון בסיכון גבוה בגלל עיכוב גדילה של העובריקה שלי...
אז קופת החולים ממש לא עזרה לי - לא הנפיקו טפסי 17 לבית החולים, בני ז*****.... כמה שהרמתי טלפונים, כמה שדרשתי - ״התשובה תהיה רק בצהריים...״ ואני שם כבר מהבוקר, מטומטמים....
ועוד בעלי חולה מת - הביא אותי לפה ועכשיו הלך למיון... אתמול היה לו התקף חום עם כאבים, אז הורידו לו אבל היום זה חזר... אני פשוט היעפתי אותן למיון - לא יכולתי לראות אותו מתנשם בכבדות וכמעט מתעלף לי בידיים... אני גם ככה בלחץ מהבדיקות שלי והוא רק הוסיף לי.
מזל שאנחנו בבית חולים והמיון קרוב...
וכמובן קופת החולים שלו ממש ״עזרה״ גם לו ברגע הצורך - בא לי לבכות מהביורוקרטיה המטומטמת הזאת!!!!! לא, אתה צריך ללכת לשם ורק אז יפנו אותך ורק אז יבדקו ורק אז יחליטו../. אלוהים אדירים!!!
היום, כבר בשבוע 26, עשיתי מוניטור ובדיקה ידנת של צוואר הרחם... לא משהו

עכשיו כואב לי הראש כיפליים - לבעלי כנראה יוצאת שן בינה שגורמת לו לחום וכאבי תופת, לי אין מושג מה קורה איתי בכלל, והכל בו-זמנית.... הוא מנסה להיות גיבור, מסכן שלי, אבל אני רואה כמה קשה לו

אוףףף.... אמשיך לעדכן.
---------------------------
אז ככה לעכשיו: בעלי עם חום מטורף, כמעט 40, עם חשד למנינגיטיס - דלקת בקרום המוח

בקושי מצאתי אותו במיון במקום ללכת לרופא השים פה כי הוא לא ענה לטלפונים....
עכשיו באתי אחרי הרופא - הוא נעלם. הסתבר שנלקח לצילום.
אני מחכה לו כדי להדכן שאני מתאשפזת ...

אחרי כל הבדיקות הרופא הציע או להישאר פה להסתכלות ועוד מיליון בדיקות על הדרך או ללכת הביתה אבל לעשות מיליון בדיקות בקופה ולחזור אליו אחר כך. העדפתי להישאר פה שיעשו הכל פה ולא להיסחב לעבודה עם כל העצבים ונסיעות, וגם ככה אין לי עוד בית אז אני כבר אשאר פה.
נשאר לבשר לבעלול המסכנוני שלי, כמה שכואב לי עליו .....
מקווה שההחלטה שלי נכונה ....
מצטרעת שאני חופרת לכן פה, ככה זה קצת מרגיע אותי....