לאחר שיחה שלי ושל נטלי - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • על הגן של הילדים

    אז ככה אני לא עוזבת את התאומים שלי אפילו לא לשנייה אצל סבתא
    פשוט איןלי אומץ לא מסוגלת מאז שבאנו הבית מהפגייה
    לא יצאתי בלעדיהם גם לא לרגע ממש לא מסוגלת שהם
    לא בזווית הראייה והשמירה שלי
    אני יודעת שאני דפוקה ומתישהו אצטרך להכניס אותם לגן
    כי אין מה לעשות בגן מתפתחים הכי טוב והם צריכים חברה
    אבל רק מלחשוב על זה אני מקובלת רעידות בגוף אגב גם בעלי כזה

    פשוט רציתי לשתף ולשפוך מעט!

    "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו"
11 תגובות
עמוד 1
  • אני מאוד מזדהה איתך..

    אתמול חזרתי לעבודה וכרגע הבן שלי אצל קרובים וממש קשה לי עם זה שעוזבת אותו בגיל ממש צעיר
  • אני מבינה אותך לגמרי!!! הצלחתי "לשחרר" את בריאל רק בגיל שנה ו-7,
    אבל אין יותר שמחה ממני שזה קרה! הם פורחים בגן וזקוקים לחברה של ילדים אחרים










  • כן לא פשוט להשאיר את הגוזלים אצל אנשים אחרים - אבל מתישהו נצטרך ללמוד לשחרר... האמת שאין כמו גידול של אימא ולא משנה מה יגידו
    חברה לא חברה - אריאלי שלי שנתיים בבית ואין ילדה יותר חברותית ממנה
    לצערי אני צריכה להכניס אותה לגן בספטמבר - עם הרבה כאב...

    מבינה
  • נכון מאוד !! בהחלט בילד הראשון זה ממש קשה נפשית אבל אנחנו צריכים לחשוב לטובת הילד
    וכמובן לטובתנו שגם אנחנו זקוקים לשיגרה חדשה !
    הילד/ים התפתח במעון, יהיו במיסגרת חברתית עם הילדים, יהיה במעון חוגים, יצירה, התפתחות
    מוטורית, האכלה אחרת...זה פשוט מעולה !!!
    אני תמיד פה אם את צריכה זריקת עידוד או שיחרור ולכל דבר מאמי שלי!!
    נשיקות


  • גם לי קשה להשאיר את בר עם אנשים חוץ מחמותי ומהגננות שלה, אפילו עם אמא שלי! כי אני יודעת שקצת לא נעים לה בסביבה "לא טבעית". בגן היא מאוד נהנית והיא קשורה לילדים האחרים. פעם אחת באה אמא לקחת את הילד שלה ובר בכתה כי היא רצתה לשחק איתו עוד.

  • מאמוש, כ"כ מבינה אותך!!!
    ואני יכולה להגיד לך שאני מעולם לא הייתי בגן, ונראה שהתפתחתי מספיק טוב, במיוחד שאצלינו הם שניים, וזהו גם חברה.
    גם אני עוד לא הבשלתי להכניס אותם לגן, אין כמו אמא, לא יעזור!





  • ברור שזה קשה מאןד אבל רק לנו לא להם

  • אורלי כדאי שמעכשיו תתחילי לעבוד על עצמך
    כי הם צריכים גן מתישהו

    ולדעתי הרבה לפני גיל 3

  • אני ממש מבינה אותך לא בא לי לחזור לעבודה לא בא לי... אני בדילמה מה לעשות רוצה להשאר בביתתתת..


  • אני כל כך מבינה אותך!!!!!!!!!!!!!!!! שאת אפילו לא מתארת לעצמך!!!!!!!!!!!!

    אני מקבלת רעידות ובחילות ודיכאון מהמחשבה שאני אצטרך לשים אותה בגן בעתיד ובא לי למווווווות!!

    לא יודעת איך אפשר!?!?!? ועוד עד 4?? אני אנסה כמה שיותר להיות איתה בבית ואז ישים אותה לצערי עד 1 בגן וגם זה ישבור לי את הלב....

    אמא שלי עובדת ואין מצב שאופק תישאר איתה וגם חמותי....

    מפחדת כל כך מהיום הזה זה סיוווווווט


  • צריך להבין שבגן כיף להם!!!!!!!! אבל ממש כיף!!!!
    אני גננת לגילאי שנה-שנתיים ואני פשוט נהנת איתם כל יום!! הם ממש לא רוצים ללכת הביתה, ההורים מאושרים והילדים(18 קטקטים) בהחלט יחד עם למידה של מיומנויות החיים גם נהנים וע"י חיקוי לומדים דברים שרק באינטרקציה עם ילדים נוספים ניתן ללמוד.

    את הבכור שלי הכנסנו למשפחתון בגיל שנה וחצי ואכלתי המון את הלב!!!!! ואפילו את בני השלישי הכנסתי בגיל שנה ו9 חודשים למעון. הם מאוד נהנים והעונש הכי נורא בשבילם זה :"אתם תישארו בבית ולא תילכו לגן" והם:"לאאאאא אימא!!! אנחנו מתחננים שנפסיק להשתולל" חחחחחחחח

מותר ואסור לאכול בהריון והנקה