עשיתי תואר שני כשכבר היו לי 3.
גם לי כמו למיכל, יש תואר ראשון בפסיכולוגיה, והרגשתי שאני צריכה את השני.
התואר השני שלי נעשה בחלקו בחו"ל, והיה כרוך בנסיעות.
לספר שהיה קל, ממש אין לי כוונה כזו.
אבל כשאת מעמידה בצורה די "קרה" ו"מחושבת" את המטרה לנגד עינייך, ורואה במטרה הזו מספיק חשיבות, כולל צורך לעשות ויתורים זמניים על דברים שנראים לך גם חשובים עד מאד מאד - אז הכל אפשרי.
ובעיקר לחשוב כל הזמן כל הזמן, ולשנן כמנטרה, ש"הכל זמני!" וסופו להיגמר...
בהצלחה!
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il