זהו זה הוצאתי אותו סופית - הריון ולידה

בימי שלישי יש לנו צהרון פרטי. כמה גילאים יחד, מכמה גנים.
עד לא מזמן הכל היה נראה לי כשורה.
לפני בערך חודשיים הופיעו סימנים שהילד סובל שם:
כל פעם הוא הגיע חבול באיבר אחר, פעם ביד, פעם בגב, פעם ברגל.
כששאלנו אותו איך הוא נחבל הוא היה אומר "ילד אחד דחף אותי", "נפלתי על עץ", "מישהו הרביץ לי". שאלתי אותו כמה פעמים מי זה שדחף או הרביץ, והוא לא ענה תשובה ברורה, תמיד אמר "אני לא זוכר" או "אני לא יודע איך קוראים לו".
מעניין שכל הנפילות המוזרות תמיד התרחשו ביום שלישי....
בקיצור לא דיברתי עם הגננת, היא מקסימה בעיני וזה לא קשור אליה, פשוט החלטתי שזהו זה והוצאתי אותו משם.

מה שעשה לי רע בלב זה העובדה שכשהוצאתי אותו מוקדם לפני הצהרון מהגן, אז הסייעת שאלה אותי למה הוא לא נשאר לצהרון. (הסייעת לא קשורה לצהרון, הצהרון פרטי). עניתי לה שהוא חוזר חבול, אז היא אמרה שעשיתי בשכל כי לא טוב לו שם. לא הספקתי לברר איתה את הסוגיה, אני כמובן מתכוונת לתחקר אותה מה היא יודעת ולמה היא לא אמרה לי את זה עד כה, אבל סתם, זה השאיר לי מועקה ענקית בלב....