אני בדרך כלל לא מתבכיינת ולא מקטרת בפורום ועונה ומייעצת פה ושם
אבל אני כבר עייפה , ובא לי לבכות לבנות שיכולות להבין אותי בעניין
כפיר מאז שהוא נולד כל דבר עושה באיחור משמעותי עם זה היה לשבת ועם זה היה ללכת והכל פשוט לאט .
כפיר לא מדבר במיוחד בקושי אומר כמה מילים וגם זה לא מילה.
אנחנו בהתפתחות הילד איתו כי בהתחלה הוא לא הגיב לשם שלו שקראנו לו עכשיו הוא מגיב יפה מאוד ומסובב את הראש.
אני אספר בקצרה כפיר היה עם סבתא שלו - חמתי שנה וחצי בבית
חמתי לא אישה פעילה בכלל גם בממדים היא די גדולה ומגושמת
נורא עצלנית הוא היה מול טלויזיה שנה וחצי איזה 10 שעות, לא ישבה איתו על הרצפה לשחק לא שיחקה איתו בקושי תפעלה אותו גם לקחה אותו לגינה לאיזה שעה והוא היה בעגלה בלי לשחרר אותו פשוט כמו כלא .
אנחנו לא יכולנו לשלם גן ולכן שילמנו מחיר מאוד כבד בגלל זה
אחרי שבעלי מצא עבודה עם פרנסה יותר גבוהה מהקודמת הוצאנו אותו מהבית וישר שלחנו לגן .
יש שיפור מאוד משמעותי מהרגע שאין טלויזיה והוא בגן הוא יותר מתקשר פחות חי בבועה מה שהיה בעבר
רק שההתקדמות נורא איטית .
אני עובדת משרה מלאה בעלי חוזר ממש מאוחד אין לי כל כך עזרה ביום יום עם הילד נורא קשה לי אני עיפפה מתוסכלת לבד.
הילד נורא חיוני ונורא מגיב ומבין והקשר עין שלו נהדר .
עכשיו הוא התחיל בשבועיים האחרונים במכה ביום אחד לטפס לנו על הכל ספה מיטה שולחן מה שהוא לא עשה עד עכשיו.
הילד מכייוון שהוא לא מדבר הוא נורא מתוסכל ונושך אותי וצובט אותי וזורק כל דבר ונשכב על הרצפה גם כי הוא לא מקבל מה שהוא רוצה ואומרים לו לא.
הוא נהיה ממש מרדן וקשה ובמיוחד שהוא לא יודע להתבטאות.
סליחה על החפירה הארוכההה הייתי חייבת לשתף אותכן במה שעובר אלי תודה למי שקראה עד הסוף