היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות),
להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
בהריון הראשון/השני / השלישי וכו' שלכן כבר אהבתן את התינוק/ת?
גיסתי אומרת שבהריון שלה היא לא הייתה מחוברת לבת שלה או משהו כזה.
שרק אחרי שנולדה שבוע בערך אחרי... היא התאהבה בה קשות.
מה איתכן?
אהבתן כבר מהרגע הראשון או לא? [/url
17 תגובות
עמוד 1
אני עד חודש 4 בכלל לא קלטתי שאני בהריון (לא היה מתוכנן).
בחודש הראשון היידי בדיכי קצת אחרי לידה, ועד גיל 3 חודשים בערך ראיתי את עצמי רק כגורם המטפל, לא יכולה להגיד שהייתי מאוהבת (ולא, אני לא מתביישת להודות בזה).
אבל מאז שהיא התחילה לתקשר, לחייך, לזהות אותו, אני חולהההההההההה לה על הטוסיק ועל הפולקעס... בטטה שלי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אצלי האהבה היתה יותר נרכשת... לא הרגשתי פרץ אהבה מהרגע שיצא אבל כן צורך לגונן עליו ככל שאפשר
עם הזמן אני ממש נהיתי מטורפת עליו
אני מתחילה להיקשר כשהעובר מתחיל לבעוט..לפני זה אני פשוט עוד לא מעכלת שאני בהריון.. אבל ברור שהרבה הרבה לפני הלידה מתחילה האהבה שלי לילד.. "אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא..."
אני כל כך אוהבת אותו.... נרגשת בכל בדיקה חשובה.... ולחוצה כמו טמפון... רק שהכל יהיה תקין בע"ה...
ההורים שלי מאושרים עד השמיים... בעלי דואג לי תמיד...
אני יכולה להגיד שעד שלא הרגשתי אותו בועט לא האמנתי ולא עיכלתי שאני בהריון.
בפעם הראשונה שהוא בעט והרגשתי.... שמחתי... חייכתי חיוך וזהו. זה רק שלי ורק אני מרגישה את זה...
אני דואגת לו כל הזמן... אני רוצה כל הזמן שהכל יהיה תקין אבל מודאגת מהרגע שהוא ייצא.... איך אני אהיה? איזו אמא אני אהיה...? האם יהיה לי קל? איך אני אתמודד עם כל מה שהולך להיות בע"ה...? [/url
בהריון הראשון - טיפחתי יחסים עם העובר ואהבתי אותו אבל כשהוא נולד לקח לי זמן להתאהב בו, עשיתי את כל הדברים כדי שיהיה לו טוב מזון ניקיון וכו', אבל ההתאהבות באה כמו שג'ני אמרה. בהריון השני - התעלמתי לחלוטין מההריון ומהעוברינה שלי(לא בדיוק היה לי זמן ליחס אישי כי היה לי דיקטטור קטן ועבודה), אבל כשהיא נולדה זו היתה אהבה מהצעקה הראשונה. עכשיו מצאתי שאני חרדתית מדיי - אני מחזיקה עצמי כדי לא ללכת כל שבוע לרופא לראות את העובר ב א.ס
התאהבתי בה מהרגע שהיא התחילה לבעוט בבטן! זאת אהבה מטורפת שלא ניתן להסביר ולמדוד, כי פשוט אין לה גבולות!
גם אני התחלתי לאהוב אותה ממתי שהתחילה לבעוט. כל בעיטה היתה מלווה בזה שאני אומרת בליבי: "חיים שלי, אהבה שלי, נסיכה, מתוקה... וכו'..." חחח [URL=http://www1.glitterphoto.net/]
בהיריון הראשון התחברתי לעוברינה מהשנייה שגיליתי שאני בהיריון, הייתי שרה לה ומדברת איתה...
בהיריון הזה רק עכשיו התחלתי לעשות את זה- האמת שהיריון ראשון הוא הכי מיוחד ההיריון השני עובר מהר מידי (חוץ מהחודש התשיעי) ואין זמן להתעעסק איתו
בהריון של רז נורא רציתי ילד, הלכתי לקראת הלא נודע. לא בדיוק ידעתי מזה להיות אמא ממש רציתי כבר להחזיק אותה ולאהוב, לא דיברתי לבטן וכל זה.. ההריון הנוכחי פשוט עובר לי מבלי שאני מתייחסת יותר מידי- אין לי זמן.. יש לי ילדה לגדל והיא התעסוקה העיקרית שלי
אז אני כמו ״הרוב״
מהרגע שהיא התחילה לבעוט בי בתוך הבטן התאהבתי, בשניה שראיתי אותה האהבה הזו רק התעצמה לרמות מטורפות
אני מתחילה רק עכשיו להקשר אליו..
עדיין מעכל שהוא שלי.. מטפלת, מטפחת ודואגת לו- אבל עדיין לא קולטת לגמרי את גודל המאורע
גם לי לקח זמן להתאהב נואשות בחתיך שלי פשוט כי את אחרי לידה, כואבת, עייפה, ההנקה מתישה והוא לא מפסיק לבכות
רק שהוא מתחיל לחייך את מתחילה לראות את הקסם הזה משבוע לשבוע את מגלה מה זה אושר ואהבה אמיתיים
מהרגע שידעתי שאני בהריון הרגשתי רגשות עצומים.... וככל שגדלה הבטן כך גדלה גם האהבה כשהיא יצאה לאוויר העולם נמסתי מרוב אהבה............ היום אני חולת אהבה ברמות לא אנושיות... מאוהבת בה עד כלות הנשימה היא אהבת חיי... אני מקווה שאת כל הילדים שלי אני יאהב ככה... בינתיים אין לי עוד ילדים ואני לא בהריון אז אין לי מושג מה מרגישים לילדים האחרים... תמיד יהיה לי משהו מיוחד ועצמתי אליה כי היא הראשונה ואהבת חיייייייייייייייייייייייייייייי
בראשון לא דיברתי אליו ולא כלום עד שהוא נולד וגם אז לקח לי איזה 24 שעות להתאפס על עצמי. בהריונות הבאים כל היום דיברתי אל התינוק. אני חושבת שברגע שאת נהיית אמא, את כל כולך הופכת להיות אמהית כזו ורכה כזו ואז את נפתחת הרבה יותר בקלות גם אל הילדים הבאים.
מירי, אמא לשלושה מדהימים!!!
אהבתי אותו מהרגע שראיתי אותו אבל לא אותה אהבה שמתוארת בכל פינה אפשרית..אלא אהבה שבאה באופן טבעי כזה.. האהבה האמיתית הגיעה בערך אחרי 4-5 חודשים
לקח לי זמן לקלוט שאני בהריון, כי זה קרה כל-כך מהר... ולבושתי רק לאחרונה התחלתח לפתח מערכת יחסים עם העובריטה שלי - מגיבה לה לבעיטות שהן הסיבה לכך שקלטתי כנראה שיש בתוכי משהו אמיתי וזה לא סרט הודי... להגיד שאני אוהבת - אני לא יודעת