גמילה בלילההההההההההה - הריון ולידה

אוי הוא בטח נורא מתוסכל
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
------------------------------------------------------------------------------------------
לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.

--------------------------------------------------------------------------------
אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!

חודש זה לא נורא, זה תהליך.

ובעניין הריח, חוץ ממקלחות עם הרבה סבון ריחני אין מה לעשות

אויש מסכן.....

אני בדיעה שאל תבטיחי פרס למי שמצליח כי זה רק מאכזב אותו יותר

נושא כאוב אצלנו

חודש זה מעט! חכי תני לו צ'אנס.
אל תציעי פרסים כי הוא לא שולט בזה ברמה המודעת וזה לא פייר. אם יצליח לקום יבש בוקר אחד את יכולה לחזק ע"י פרס.
אני יודעת שיתנגדו פה חלק מהבנות אבל אני כן חושבת שאפשר לקחת מתוך שינה לשירותים במידה ובזכות זה הוא יקום יבש בבוקר... הוא צריך לחוות גם הצלחה

תודה על העצות....
כשאתה נהפך להורה, בעצם נולדה עבורך מראה, שמראה לך מי אתה ומה אתה צריך לשפר

גם לתמיר לקח הרבה זמן להגמל בלילה,

ואחת הטעויות שהסבירו לי זה להרים ילד מתוך שינה לעשות פיפי....

הוא לומד מזה שהוא יכול להשתין מתוך שינה.... המנגינון הטבעי שלו לא מעיר אותו, וגם לא יעיר אותו אם תרימי אותו לפיפי....

מה שלנו הכי עזר:
להפסיק לחלוטין להתעסק בזה! לא לדבר על זה
אם ברח לו אז לא לעשות ביג דיל, להעביר את זה חלק ככל האפשר

והחלק שעזר הכי הרבה זה לתת לו להחליף את המצעים לבד!!!!!
תכיני לו מוכן ליד המיטה או שתשימי במקום נגיש בארון, וכשהוא עשה פיפי, תסבירי לו שזה לא עונש אבל הוא מחליף לבד, כולל בגדים. כלומר להוריד בגדים רטובים וללבוש יבשים וגם להוריד את הסדין ולשים יבש.
תמיר גם היה לוקח את הכל למכונת כביסה...

בחיי שזה לקח פחות משבוע!!
העשיה מכניסה להם את זה טוב טוב לראש!
הוא ממש לא אהב להחליף סדינים ובגדים באמתע הלילה... אבל זה עבד

בהצלחה!!

העצה של אירה מעולה!! דרך הידיים והעבודה הקשה זה באמת נכנס יותר טוב לתודעה

אצלנו זה גם לא עבד - הקטע עם המצעים... וגם גרם לו להרגיש שזרקו אותו לבד במערכה... ראיתי את זה על הפנים שלו. כאילו אמא מאוכזבת ממני... הפסקתי את זה מיוזמתי באיזשהו שלב כי כאב לי הלב לראות אותו ככה.

צול-צול!

אוי כואב לי הלב ...
אני נעזרת בו אבל לא רוצה לבאס לגמרי... אצלנו זה משפיע גם על הגמגום שלו אז אין מצב שאני מנסה אפילו

אם היה מתבכיין מילא... אבל הפנים שלו אמרו הכל בלי בכלל לדבר וכאן נקרע לי הלב...