מאמי תראי..גם לי עלתה השאלה הזאת המוןןן פעמים,ובמיוחד לאור מה שעברתי אחרי הלידות שהראשונה היתה בפגיה והשני היה כמעט חודש בטיפול נמרץ,מבטיחה לך שהיה לי המון זמן לשאול את עצמי למה אני עוברת כאלה דברים,למה יש אימהות שבאות יולדות ואחרי 48 שעות הולכות הביתה ורק אני בחיים לא הרגשתי מזה להשתחרר אחרי לידה עם סלקל קטן והתרגשות כל כך גדולה..
אז פשוט אחרי הרבה מחשבה עניתי לעצמי שכל אחת עוברת מה שנגזר עליה..
לדוגמא את רואה מישהי שמאוד הולך לה במשהו אבל את לא יודעת שבדבר שאת טובה בו-היא גרועה.. (מקווה שהבנת)..
זאת.אומרת שאם אלוקים נתן לי לעבור כאלה דברים קשים או במקרה שלך-לידה קשה,את פשוט תתמודדי פחות אחר כך,כי כל אחד מקבל בצורה שונה את מנת ה"צער" שנכתבה לו...
זאת בכל אופן התשובה שחיזקה אותי מאוד,מקווה שגם אותך...
בכל מקרה שיהיה בהצלחה ותזכרי כמה היו מוכנות לסבול את.הלידה הכי קשה העיקר להתחלף איתך
וואי זה יצא ארוך..

"אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא..."