למה מחקו את ההודעה שלי מאתמול? - הריון ולידה
היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
-
לא יפה.... למה ככה???
מה אני לא נכנסתי כל היום מהערב....
לא מגיע לי להתעדכן???
29 תגובות
עמוד 1
-
אלינור מאמי שלי
-
מה כתבת?
-
אני זאת שהסבתי את תשומת ליבן מי זאת גורג'ט אדרי שנמצאת בפייס של כל הבנות.
-
נו ומי זאת? עדי?
-
באמת????
אתמול זו היתה תמונה של קוקסינל כזה מפחידדדד. -
עצוב, פשוט עצוב
-
מה. חשבתן שהיא תשאיר עקבות של השטויות שלה או כהגדרתה ״חוש הומור״ סיוון אמרתי לך שכל מילה שלך קודש
על החתום: תמי הממי (נ.ב. קרדיט ל...) -
לא יכולתי להגיב אתמול כי גלשתי דרך האייפון וקצת התקשתי..
אבל אני רוצה לספר לכן, ושרית עדה שלי, שכאשר היא הסבה את תשומת ליבי לעניין החברות של "הדבר" הזה, לא ידעתי שזו עדי.
נכנסתי לדף הפייסבוק ועמדתי בהלם, כולי הצטמררתי וממש נבהלתי.
הייתי בטוחה שזה פדופיל ולא הבנתי איך הוא הצליח להשתחל לחברים שלי בפייסבוק. אחרי שנייה אמרתי לשרית שאני מת'ה למחוק את חשבון הפייסבוק שלי בגלל מקרים כאלה.
עד שהיא לא סיפרה לי בסופו של דבר שזו עדי, הייתי בחרדה שאני אכן צודקת ומדובר בפדופיל.
כמובן שתוך שנייה מחקתי אותו כחבר שלי.
לאחר שהתגלה לי שזו עדי, עשיתי מה שאני עושה בדרך כלל, אפילו לא כעסתי עליה, פשוט ריחמתי עליה.
אני מבינה מאיזה מקום לא שפוי זה מגיע ואני חושבת ובטוחה שהיא צריכה עזרה.
סימפטתי אותה המון בכל התהליך הזה שהיא עברה עם הילדים,
כאבתי את כאבה בהמתנה הממושכת לראות אותם עד שהם יחזרו הביתה,
נקרע לי הלב עליה ועל הילדים, ובכל התקופה הזו הראש שלי היה עסוק במחשבות עליה, איך היא מסתדרת, מה היא עוברת, ושאני לעולם לא הייתי יכולה לשרוד בלי אלעאי ו-רון -
אדווה
-
תמי אני חושבת שהרבה מרגישות בדיוק כמוני
אדוה יש לך לב טוב נשמה
וכן אי אפשר לעזור למי שלא רוצה לעזור לעצמו.
אני חייבת לספר לכן סיפור שלי כילדה.
גרתי בשכונות של פעם שכל ההורים חברים כל הילדים חברים מבלים שעות בחוץ במשחקים של פעם קלאס מחבואים גומי תופסת כדורגל דג מלוח וכו....
ילדות מאושרת מלאה בחוויות וזכרונות טובים.
בשכונה שלנו גרה אמא עם 2 ילדים - היו הרבה שמועות אבל כשגדלתי הבנתי שהאבא ברח משם.
כולם היו קוראים לה משוגעת מטורפת היו אשכרה מפחדים ממנה - ברמה כזאת שאפילו את הילדים שלה נידו - כי פשוט פחדו ממנה (והיתה סיבה שלא תבינו - פעם עיצבן אותה ששיחקנו ליד הבית שלה והיא יצאה החוצה תפסה כלבלב של אחת הילדות וזרקה אותו מכל המדרגות של קומה 3. אני שאהבתי לבעלי חיים היתה עצומה ניגשתי אליה ובעטתי בה. אז היא תפסה וחנקה אותי עד שאחד השכנים יצא והרחיק אותה. היא השאירה לי סימן היו משטרות עצרו אותה).
היום כבוגרת אני מבינה שמשהו עבר עליה וגרם לה להשתגע אבל גם מבינה שהיא לא רצתה לטפל בעצמה שזאת בחירה שלה לנהל ככה את החיים שלה ושבסופו של דבר אלו הילדים שלה שנפגעו.
ועדי? אם לא תיקח את עצמה בידיים כנראה תגיע לאותו מקום עצוב וסוג של עלוב. ומי שיפגעו אלו הילדים שלה וחבל -
אני התאכזבתי ממנה ונפגעתי מהזילזול שלה בנו... והיריקה לבאר ממנה היא שותה.
היא הגיבה בצורה כל כך מזלזלת ופוגעת כאילו אנחנו חבורת כלומניקיות עבורה.
שאני לא אצא על אנשים פה...
מי שלא טוב לה בעיה שלה...
זו דרך לסנן אנשים לא רצויים.... -
העניין הוא ששיגעון היא מחלה מאוד קשה,
יכול להיות שאדם שנמצא בתוכה לא יודע איך לצאת ממנה
ורק עם סיוע מסיבי מבחוץ הוא יצליח לצאת ממנה.
אני מאוד חושבת שבעלה צריך לקחת את המושכות לידיים.
ואני חושבת שהאופציה של האישפוז במקום הקודם שהיא אושפזה בו, זה הדבר הכי נכון בשבילה לעשות.
שם היא תהיה תחת פיקוח, והיא תצטרך להגיע להבראה מלאה לפני ששולחים אותה הביתה חזרה.
ממש כואב לי עליה,
נקרע לי הלב, היא ממש במצוקה שהיא לא יודעת איך לצאת ממנה -
אחחחח אדווש את נשמה טהורה!!!!
-
אישפוז אדווה? קצת נסחפת לא?
כל הגורמים שאני בקשר איתם אומרים שאני בסדר גמור (לא שהם מהווים מדד עבורי-כי מי כמוני יודעת)
חברות יש לי מספיק
ותאמיני לי- אני עונה לך כי איכשהו אני מרגישה דאגה בכתיבה שלך ואני רוצה להרגיע אותך- הכל בשליטה.
וברגע שאני מרגישה מצוקה כלשהי (ובלי עין הרע אני מרגישה טוב מאוד למרות הקשיים) אני לא מהססת לפנות לאן שצריך
את יודעת מה עברתי ויותר מזה מי שמכירה אותי באמת יודעת שאין מצב אבל לעולם שאתן לעצמי ליפול שוב
למען הילדים שלי וגם למען עצמי! -
את מבינה אדוה את מבינה?
יש לך לב זהב רק כוונות טובות ואלו התגובות שאת מקבלת
חבל לי בשבילך שאת נותנת שירקו עליך -
אני שמחה לקרוא את זה עדי,
וכן, אני דואגת לך, ולילדים. -
אף אחד לא יורק עליי,
אני לא פראיירית.
הדיון מסתיים כאן מבחינתי,
יש לי לב זהב, נכון הכוונות בהחלט טהורות
אבל מי שלא מוכן לקבל עזרה..
מה אני יכולה עוד לעשות? -
איזו תמונה היתה שם?
-
אפשר הסבר בבקשה ?
מה היה ? -
אני לא מאשרת אף אחד שאני לא מכירה!!!!
היא ביקשה חברות בשם שלה עדי עיואן.
ואחכ שינתה את השם לגורגט אדרי
ושמה איזה תמונה של קוקסינל מפחידדדד
נראה כמו סוטה מין פדופיל... -
שרונימה שלומך
-
אמאלה,
לא הבנתי כלום,
ומי אלו הילדים בפייס שלה?
ואלינור איך עלית על זה? שתהיי בריאה -
וואו... כמה ימים של לחץ ואני חוזרת לפורום סוער???
קיבלתי איזשהי הודעה בפייס ולא הבנתי במה מדובר -
עדי
-
ראו... (ונא לא לכעוס עליי... אומרת את דעתי)
לדעתי העניין קצת איבד פרופורציות...
כן, זאת אולי הייתה בדיחה גרועה, אם בכלל, אבל לא צריך להגזים
אני גם חושבת שצריך לשמור כאן על הפרטיות של האדם.
אני מבינה שזה לא מקרה יחיד, ובכלזאת... קצת פרופורציה
ואם נועלים שרשורים אז נועלים לכולם...
כי אם ראיתי נכון, יש מנהלות שמגיבות לשרשורים נעולים. זה נוגד את כל המהות של הפורום ופוגם בדמוקרטיה, חופש הביטוי... (אלא אם פספסתי משהו וזה לא קרה...
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."
