עוד הוכחה לטמטום של חמותי... - הריון ולידה

האישה הזאת אין לה לא לב ולא שכל, בחיי...

היא הסכימה (ואני לא מבינה איך) להחזיק אצלה בחצר כלבה של איזו קרובת משפחה לכמה שבועות כשהבחורה הזות תהיה בחו"ל.
מילא... הכלבה עירונית לגמרי, מכירה רק בניינים סביבה, ופה היא בשטח פתוח ומתחרפנת... היא כל היום הקושרה מן הסתם כי היא יכולה לברוח.
אבל היא כל היום מ-י-יל-ל-ת!!!!! כל היום צורחת!!! כל היום מייבבבתתת!!!!
אני לא מסוגלת לשמוע את זה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
היא רוצה צומי וזה ברור מאוד, היא רואה אחד מאיתנו ושמחה מאוד כי היא מרגישה שאנחנו אוהבים חיות...
אבל למה בעלי צריך לטפל בה??? למה??? הוא אמר מהתחלה "אני לא מטפל שלא אקשר אליה..." ומה יוצא? כל בוקר הוא דואג לה למים ואוכל, משחרר קצת, ואז קושר בחזרה והולך. כשחוזר - אותו הדבר. זה לא נקרא לטפל בה???
ועוד חמתי - לב אבן יש לאישה הזאת, איך היא לא מתייחסת אליה בכלל!!!!! אבל בכלל!!!!
ועוד כשבעלי משחרר אותה היא צועקת לו "למה היא נכנסת לי למרפסת? היא מתנערת, אני לא רוצה אותה פה!!!" אז למה קיבינימט לקחת אותה לשמירה? שבעלי יטפל בה???
ואני עוד יושבת בבית וכל היום, כל היום, וכבר לא היום הראשון, שומעת את היללות האלה ובסוף מתעצבנת וצועקת על הכלבה המסכנה שתסתום כי גם לי יש גבול!!!

אז מה בעלי אומר לי? "אני מקווה שלא יהיה ככה עם הילדה!"
תגיד לי, אתה מטומטם???? למה אני צריכה לסבול את זה? מה, אני הבאתי אותה? היא שלי, הכלבה הזאת?
ועוד אני מקבלת ירידות על הדרך, הוא מטפל בה כמו ילד גדול וממש נהדר.
חמתי ממש יודעת לנצל את כולם, במיוחד את הבן הכי טוב לב שלה.

איך אני אתמודד עם זה???