אני המומה. - הריון ולידה

המומה וכואבת.
מה רצונכן?
להפוך את הבית הזה (הבית הוירטואלי הזה) מ"המקום החם של כולנו", למקום שמדיר מתוכו בשאט נפש כל מי שהיא "לא כמונו"?
בתמימותה וברצונה לחברות אמת, שיתפה אתכן עדי בבעיותיה הנפשיות.
זהו כל חטאה עלי אדמות.
היא סבלה וסובלת מבעיות אישיות, שאף אושפזה בגינן בעבר.
הבעיות הללו הן שלה. אין לאף לא אחת מכן כל קשר אליהן.
בעזות מצח שגובלת בחוצפת אלוהים, לקחתכן לעצמכן את הזכות להביע דעה שעליה להתאשפז ולהתרחק מילדיה.
האם יש למי מכן איזשהו מושג קלוש ביותר, כיצד מתנהלות החלטות כה הרות גורל כמו אישפוזו של אדם, או הרחקתו מילדיו?
האם למישהי מכן ניתנה אי פעם בידיים האחריות הזו?

מהכי קרוב שרק ניתן להיות, אני יכולה לומר ולהישבע בחתימת ידי, שרובם ככולם ורובן ככולן של האימהות והאבות הסובלים ומתמודדים עם קשיים נפשיים, הם הורים מופלאים, נפלאים, דואגים, עוטפים, מעצימים ואחראים לילדיהם, בצורה שאינה נופלת בשום פנים ואופן בשום פרמטר שהוא, מהורים שאינם מתמודדי נפש.

וגם עדי היא כזו.
לקחת ולתייג את הורותה באיזשהו אופן מכוער רק בגלל התמודדותה הנפשית, זה דבר שמעיד הרבה יותר על הכותב אותו, מאשר על עדי עצמה.

אם הכוונה כאן היא להדיר מן הפורום את מתמודדי הנפש, הסובלים מהשמנת יתר, הסובלים מאנורקסיה, אלו שהם מתחת לקו העוני, המובטלים והמובטלות, חירשים, עיוורים, ואלי בעלי פיגור קל, ואולי אמהות בפעם הרביעית והחמישית והשישית – מעל גיל 40 (מודה באשמה הנוראה) וכל היתר, שאינם מתיישבים עם ה"קוביה" האומרת אליבא ד'חכמות הפורום כיצד "אמא" ו"הורות" אמורה להיראות - הרי שאתן בדרך הנכונה

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il