-
נגד
-
אני לא נגד..... הייתי מאוד שמחה לדעת שאני לא אצטרך עבור תהליך גמילה עם כל שאר ילדיי (ואני מתכננת הרבה בעז"ה....
-
כעקרון אני לא בעד או נגד אני פרקטית הדבר לא ישים בתרבות שלנו. בתרבויות אחרות (סין למשל) זה מאוד מקובל ודווקא אלו שמחתלים את ילדיהם נחשבים כיוצאי דופן.
במצבים בהם האם נמצאת עם ילדה תקופה ממושכת אחרי הלידה ולא יוצאת לעבוד אפשר ליישם את השיטה, זה כרוך בהרבה תשומת לב לסימנים שמראה התינוק לפני שהוא עושה את צרכיו ולדעת לזהות אותם וזה דורש המון התעסקות לטעמי....
-
נגד...
למרות שבאמת אם זה היה ישים זה היה חוסך מלא כסף....
-
פלפלת מהכתבה הבנתי שזה לא דורש הרבה התעסקות....
אני מבטיחה בלי נדר לעקוב ולראות איך זה קורה....
אם זה עניין של חצי שנה ראשונה התעסקות אז אין לי בעיה אני איתו בחצי שנה הראשונה....
-
אמא ללא הפסקה אם הנושא מעניין אותך תוכלי לקרוא יותר אם תעשי גוגל על elumination comunication בהצלחה.
דרך אגב אני מאמינה שצריך וכדאי להושיב ילד על הסיר כבר מהגיל שהוא יודע לעמוד לשבת וללכת בסביבות גיל שנה וחודשיים שנה וחצי כדי שיתרגל לעשות צרכים גם בלי חיתול זה מונע המון פחדים בהמשך ( ואני כותבת להושיב על הסיר להבדיל מלגמול)
-
נגד
-
אני נגד,
אי אפשר כל היום לגדל את התינוק מעל סיר,
הסרטון ששמו לא משקף את המציאות לדעתי,
אי אפשר (גם בחופשת לידה) להסתכל כל הזמן על התינוק....
ומה כשהוא ישן?
לפי הכתבה צריך להיות כל הזמן עם עניים על התינוק ולחכות לסימן...
ומה קורה שרוצים לישון קצת?
ומה קורה בלילה?
וכשאני בשרותים בעצמי?
וששוטפת כלים?
או מבשלת?
או משחקת עם שאר הילדים שלי?
או...
להמשיך?
אי אפשר לחפש סימנים כל הזמן!!!
זה לא פרקטי בעולם המודרני....אני בהלם אם מישהי תחשוב שזה אפשרי.
מה שכן אני בעד, זה לגמול בגיל הכי מוקדם שאפשר,
גם אם זה קשה,
ילד בן 3 לא צריך להסתובב עם טיטול לדעתי!!!
"הזמן עושה את שלו והוא מזור לכל שכואב
אם לאלוהים לקח שישה ימים לברוא את כל מי שיש כאן
מי אני שאמהר ואנסה לשנות את הכל
כי הכל קורה ממילא בתחושה כזו שכל דבר בא במקומו"
-
אשכולית - זה בהחלט נשמע קשה ובלתי אפשרי כשמסתכלים על זה מהצד אבל הפרקטיקה של הרבה אנשים הוכיחה שזה בהחלט קל ליישום (מניסיון של הרבה אנשים שאני מכירה אישית).
בקשר לחיפוש הסימנים התמידי - זה לא נכון, ברגע שתינוק מבין שההורה המטפל שלו ער לסימנים שלו הוא לומד לעשות את הצרכים בשעות פחות או יותר קבועות של היום כך שאחרי כמה זמן של צפיה ומעקב אחר הסימנים האמא כבר יודעת בדיוק מתי התינוק הולך לעשות פיפי/קקי.
לדעתי האישית זו אחלה שיטה למי שבאמת יש את הזמן והיכולת להתמיד בשיטה ולהיות ער לסימנים של התינוק בכל זמן ובכל מקום.
-
בעד .
והאמת ככה גמלו אחיותיי את כל הילדים שלהן וככה גידלו אותי ואת האחים שלי .
אני זוכרת את עצמי לוקחת את האחיין שלי בגיל 3 חודשים לשירותים מעל הכיור לעשות פיפי עם קולות של פששש פששש והוא היה עושה .
וזה נשמע מפחיד יותר ממה שזה .
חיתולים זה נוחות של ההורים ללא שום ספק . הוא מתרגל למצב ,אבל נוח,זה ממש לא!
וחזרה למציאות :)
ליישם את זה בבית ? הממממ .... יסתכלו עליי כמשוגעת :) אם בגיל שנה וחצי חשבו שהשתגעתי כשאמרתי שאני גומלת את הילד אז מגיל לידה צפו לאישפוז כפוי ... ברחוב לא הבינו למה ילד בגיל שנה ו8 לא משתין לתוך החיתול אלא עושה פיפי על שיח .
בקיצר . הכל עניין של תרבות ותפיסה . אני בעד אמצע . חיתולים לאמא בגלל הנוחות וגמילה מוקדמת לילד בגלל אי נוחות שלו .
מאיה.
-
BJuled
לא התכוונתי לומר שזה בלתי אפשרי,
הכל אפשרי מבחינתי!!!
"הזמן עושה את שלו והוא מזור לכל שכואב
אם לאלוהים לקח שישה ימים לברוא את כל מי שיש כאן
מי אני שאמהר ואנסה לשנות את הכל
כי הכל קורה ממילא בתחושה כזו שכל דבר בא במקומו"
-
בננות בלי זעם
-
אמא ללא הפסקה,
אין זעם בכלל, פשוט ניסיתי להסביר את העמדה,
כל הכבוד לך שאת נותנת לאח הגדול תפקידים,
גם אני עושה את זה,
תביא את החיתול, שים את זה בפח, קח את הדברים שלך לחדר,
בוא תעזור לי לתלות כביסה...
כמובן....שאלה פעולות שתורמות לאחריות של הילד ומקובלות,
פשוט יש פעולות שעוברות את הגבול,
ואני לא יכולה לסבול הורים חסרי אחריות ששולחים את הילד הקטן עם העגלה לקחת את התינוק לגן, או לשמור עליו בגינה ליד כביש...
אני מזדעזעת מזה שהורים שוכחים את הגבול והאחריות שלהם....
ולתת לאחים הגדולים לקחת את התינוק לחרבן בכיור,
כי את החלטת שזו הדרך, אבל את לא יכולה באמת להשגיח על הצרכים של התינוק 24 שעות...זה נראה לי חלק מהפעולות הלא אחראיות של אותם הורים....
חבל...
ומסכנים האחים של התינוק הזה שהחליטו לגדל אותו בלי חיתול...
זו מופרעות
"הזמן עושה את שלו והוא מזור לכל שכואב
אם לאלוהים לקח שישה ימים לברוא את כל מי שיש כאן
מי אני שאמהר ואנסה לשנות את הכל
כי הכל קורה ממילא בתחושה כזו שכל דבר בא במקומו"
-
אני מסכימה לחלוטין שזה תפקיד ההורה.
אם מישהו מחליט לקחת על עצמו פרוייקט כזה ולהיות קשוב לסימנים של התינוק שלו אז הוא גם זה שצריך לעשות את זה, אם יש בני משפחה נוספים שמתנדבים - זה רק פלוס.
אבל המוכנות וההתמדה צריכה להיות בראש ובראשונה של ההורה המטפל-הראשי.
לגבי עצירויות וכו', אני פשוט יכולה לתת לך את האחיין שלי לדוגמא, גיסתי גם החליטה לגדל אותו ללא חיתולים.
בשבועות הראשונים היא למדה את כל הסימנים שהוא עושה כשהוא רוצה לעשות פיפי/קקי, בין אם זה פרצופים שהוא עשה, קולות שהוא השמיע או שהוא היה משתתק לפתע כדי להתרכז ולאט לאט היא למדה להגיב בהתאם לסימנים האלה ולעזור לו לשחרר.
עם הזמן הוא התחיל לעשות את זה בזמנים קבועים, ואני חייבת לחדד, שהוא התחיל להכתיב - לא גיסתי ולא אף אחד אחר (גם בלילה היא ידעה מתי הוא הולך לעשות, בדיוק כמו שהיא ידעה מתי הוא ירצה לינוק/לקחת בקבוק, אותו הדבר לגבי תכיפות היציאות שלו.)
הפשש פשש ברוב המקרים עובד כסוג של "טריגר" כבר בשעת המעשה כדי שהילד ידע שזה בסדר להשתחרר ולעשות.
אבל שוב, זו משימה לא פשוטה בהחלט ודורשת הרבה התמדה בתקופה הראשונה.
אני מן הסתם עם כל ההתפעלות שלי מזה לא יכולתי לעשות את זה
-
מבחינה כלכלית - בעד
-
רק שניה, אני רוצה לציין משהו חשוב!
לא צריך להסתכל על תינוק 24 שעות ביממה. הוא לא צריך גמילה (במלוא מובן המילה, פירוש- במילון או בספרי פסיכולוגיה) עדיין בגיל כזה קטן.
תורידו חיתול בגיל מוקדם ותראו שהוא לא מביא שפריצים כל פעם שבא לו,
הוא אוגר
ומשתין 6 פעמים במרוכז.
ממש לא צריך 7 עיניים לפקוח עליו....
הוא גם יודע שכשיעשה יהיה רטוב ולא נעים, אז לפני שהוא עושה הוא כבר חושב
איך הוא ימנע את זה ופועל איכשהו, נגיד נוגע לעצמו...
הנה לך סימן שהוא צריך לשרותים. שלושה ימים ואת כבר מרגישה מתי הוא צריך
להשתין בלי להסתכל אליו. מתחושת הזמן רק. אז זה לא כזה קשה כמו שחושבים חחחחח
בגיל שהם עוד לא הולכים....אז זה יותר קשה כי ההורה צריך לשים את הילד במקומות
כמו שרותים וכ'ו. אז מבחינתי אין פה בעד ונגד, איך שנוח להורה!!!!!!
מה גם, שאחרי לידה, כשכל מה שהאמא רוצה לעשות זה לישון
בשביל מה לה להתאמץ? שתלך לישון ותשאיר את הילד שלה בחיתול...
אבל אם לאמא קשה גם אחכ? בהתנהלות היום יומית היא לא מסוגלת. אז למה לה?
שתשאיר את הילד שלה עם חיתול עד גיל שנתיים וחצי, ו"תעביר " אליו את האחריות.
זה הרבה יותר קל. אין ספק.
אז דעתי היא- איך שנוח, ומתי שיש כוח!
והילד בחיתול משתין ומחרבן על עצמו הרבה יותר מילד בתחתונים שעושה את זה.
בתחתונים ההחלפה היא מה זה מיידית.
בחיתול, בקקי יש דקות של חסד....
בפיפי שלא נדבר בכלל...אז זה סופג. נכון. זה נספג. גם המחזור שלי נספג בתחבושת. תענוג להסתובב איתה