אבל אני צריכה לפרוק בלי שידעו מי אני

סבתא שלי גמרה אותי נפשית היום, פשוט ריסקה אותי.
הכל התחיל כשהיא באה לבקר היום וביקשתי שתשמור קצת על שקט
כדי לא להפריע למנוחת הלוחם/ת שלי.
היא, כאילו בכוונה, התחילה לרשרש בשקיות במטבח.
ביקשתי שוב שקט, בתגובה קיבלתי שטיפה
על כך שבפעם הבאה כשנבוא אליהם
שהבת/ן שלנו לא ידרוך/תדרוך על השטיח כי הוא שטוף


אחרי זה היא זילזלה בי שאני מתכוונת לעבור תהליך של גיור.
כשאמרתי לה שזו הבחירה שלי והאמונה שלי ושהיחס שלה פוגע בי
היא אמרה שבכלל לא מפריע לה שאני עוברת גיור, והכל בצחוק.
אמרתי לה תודה רבה ושההורים של בעלי גם מאוד שמחים
היא אמרה בתגובה "הם שמחים ואני עצובה",
אמרתי לה שוב שזו הבחירה שלי
אז היא הצטלבה כמו שנוצרים עושים
אפילו שהיא בכלל חסרת דת-ואמרה "תודה לאל".
אחרי עוד כמה משפטים היא כינתה אותי שנהייתי ממש "יהודיה, יהודונת".
כל אותו זמן סבא שלי שיהודי בעצמו


שאיבד חלק לא קטן מהמשפחה בשואה ישב ושתק.
יש עוד דברים שהיא עשתה ואמרה בדרך
אבל כואב לי אפילו לכתוב אותם.
אני יודעת שאני צריכה להיות חזקה
ולשמוח על המשפחה הקטנה שלי
ולהתחזק ממנה אבל היא באמת הוציאה לי את כל הרוח מהמפרשים,
גמרה אותי נפשית.
חיבוקים יתקבלו בברכה



מגוון חמות=מגוון בעיות
חמותמעצבנות