צריכה תמיכה :( - עידכון בסוף - הריון ולידה

קודם כל

אני היתי מחכה אני בטוחה שהיא לא סתם עונה לטלפונים
זה קשה התינוקי נשאר בתינוקיה וצריך לחזור הביתה וגם אם היא נמצאת איתו בתינוקיה אי אפשר לענות לטלפון

נולד לה בן,
יש לה מלא על הראש, ברית, בית כנסת, זוהר,
בגדים לברית וכו׳ ובנוסף תינוק..
סביר להניח שהיא עסוקה מאוד, אל תפגעי,
היא בטח תזמין אותך לברית ותחדשו את הקשר לאחר הברית
כשהלחץ יעבור

אחרי הלידה- לא עניתי כמעט לשום טלפון,לא רציתי שהתקשרו,
רציתי כל הזמן לנוח. היתי עסוקה בכל מה שקודמתי אמרה

אחרי התקופה הראשונה הכל חזר

אולי היא עסוקה ומתרגלת למצבה החדש

בנתיים- קבלי כמה כאלו

מזל טוב לחברתך וטוב לראותך כאן

תודה על התגובות בנות

שלום לך!!

אני בסדר, תודה על התענינות .
עברה עלי שנה די קשה של לימודים , עבודה חדשה ,קשה ומאתגרת...
וכמובן גידול הנסיך והנסיכה המהממים שלי .
היום הכל יותר טוב ויותר קל אבל את יודעת עדיין קשה מאוד...
קצת מבואסת שאני לא מצליחה מבחינת זמן וסידור של הילדים לצאת לדיטים כדי להכיר בן זוג חדש..
הגרוש זבל שלי בקושי לוקח אותם וגם עושה טובה ..עדיף שכך נראה לי עם בן אדם כזה . הדבר הכי נכון שעשיתי זה היה לסיים איתו ...

יצאו לך שני ילדים מדהים הם מקסימים וילדים טובים רואים עליהם

אם יש לילד צהבת סביר להניח שדחו את הברית אני היתי מחכה יכול להיות שהם יעשו גם חיתוך למשפחה ועוד חודש אירוע יש הרבה שעושים ככה

מקווה שבמהרה תמצאי זוגיות חדשה וטובה כי מגיע לך משהו טוב

גם אני חושבת שאם לילד יש צהבת אז היא בעצמה עדיין לא יודעת אם יש ברית או אין
תתני לה את הזמן שלה אולי היא צריכה רגע להתאושש ולראות מה נגד מה
אני בטוחה שהיא יודעת שאת שם בשבילה
וממש כייף לראות אותך פה !!!
והילדים שלך מקסימים ומתוקים אין כמו לראות אותם בטעות בגינה

כיף לראותך!!
דחוףף חתימה חדשה!!
ילד ראשוןזה התאקלמות ממש קשה- נסי לא להיעלב למרות שאני ממש מבינה אותך!!
תני לה את הזמן אני בטוחה שהיא תתאושש ותקבל אותך באהבה..
וכל הכבוד לך- הילדים שלך נראים ששום טיפה של אהבה לא חסרה להם...

גם אני לא עניתי לטלפונים אחרי הלידה...
אפילו הבוס שלי התקשר לברך, ולא רציתי לדבר...
הייתי זקוקה לשקט. שקט מהכל.

אבל אני בהחלט מבינה את המצוקה שלך
את בתקופה לא הכי סימפטית, וכל כך שמחה בשמחת חברתך
ולא מבינה איך את נדחקת הצידה מחייה כרגע, בעוד שהיא כ"כ חשובה לך...
ואת זקוקה לה, לחברתה.

אל תדאגי. היא תתאושש ותחדש את הקשר
ואולי אפילו תסתייע בך...

הלוואי ובקרוב תזכי לזוגיות טובה ומאושרת!
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

לבקשת הבנות
עידכנתי את הפרופיל [
[u

wowww ילדים מהממים !!
למרות שכל הזמן אני רואה בפייס תמונות

היייייייי!! איזה כייף שחזרת אלינו
[email protected]

img]
פייס: ortal_hori

i[
[u

אולי תתקשרי לאמא שלה ותשאלי אותה

היא מתקשרת אלייך בארבע בבוקר כשהיא דואגת, בעלה עונה שלא הכל בסדר ואת ניפגעת......להפגע זו כמובן בחירה שהיא לחלוטין שלך אבל נראה לי שהיא קצת לא במקום....
על פניו נשמע שאולי כדאי להציע לה עזרה יותר ספציפית, אפילו לגשת אליה באחד הבקרים (אמרת שאת בחופש בגלל זה....)
נשמע שהיא צריכה עזרה....
ובכל מקרה - אין לך מה להפגע, אל תתרחקי ממנה דווקא עכשיו, היא ילדה לפני שבוע! עוד הכל חדש לה, אל תתנתקי, היא צריכה אותך, את הידע שלך, את הניסיון שלך (זה הסקתי מהטלפון בארבע לפנות בוקר...)

אני מצטרפת לענבר. אני מצטערת להגיד שזה נשמע כמעט אנוכי להעלב ממנה.

קודם כל, טוב לראותך כאן

מצטערת לא התכוונתי לפגוע. אני מקווה שלא מחקת בגללי.
אני פשוט חושבת שאחד השינויים הגדולים ביותר בחיים הוא להפוך לאמא. וכאמא את יודעת מה זה ואיך בבת אחת הכל כ"כ משתנה וכל מה שחשבת שנורא חמוד מתגלה כמשהו מאוד תובעני. וזה נורא קשה להתרגל לזה. יש פה אמהות לשניים ושלשה ילדים שחוות קשיים שאחרי לידה אז קל וחומר לידה ראשונה כשהכל כ"כ זר וחדש ולפעמים יש גם קצת הורמונים שתורמים למצב רוח ירוד.בשורה התחתונה מה שאני רוצה לומר זה שא"א לשפוט אותה. כל אחת מקבלת את זה אחרת. אני הייתי אחרי הלידה הראשונה קצת בדיכאון ולא דיברתי על זה עם אף אחד למעט בעלי. גם לא עם חברה הכי טובה. זה שהיא הרימה לך טלפון בשעה כזאת הזויה רק מראה כמה היא כן צריכה אותך.

שוב סליחה אם נפגעת

[email protected]

img]
פייס: ortal_hori

התלבטתי מאוד אם לספר או לא, אבל אולי זה יוכל לעזור.

אחרי הלידה של הקטנה הייתי בחרדות, הראש שלי היה מפוצץ מחשבות, הדבר היחיד שהצליח לגרום לי להתאפס זה הטיפול בבנות, לכן לא רציתי לדבר עם אף אחד כדי לא להרגע ולשקוע במחשבות, לא רציתי עזרה כי רציתי להיות עסוקה ולא לחשוב, לא עניתי לחברות שהתקשרו, פחדתי שאם אני יענה אני אשקע שוב במחשבות המפחידות.
אני לא חושבת עכשיו במחשבה לאחור שזה היה הגיוני אבל זה מה שחשבתי אז.
בכל אופן הייתה לי חברה ממש טובה, רווקה, שהייתה ממש בת בבית אצלנו, אחרי הלידה כמובן שלא עניתי לה, הנחתי שהיא פשוט תגיע, והיא לא הגיע, כשהגעתי הבייתה היא שלחה לי כמה הודעות נעלבות של למה אני לא עונה, וששכחתי אותה וכל מיני, לא יכולתי לענות בהודעה כי זה היה מסובך להסביר, אז כתבתי לה שאני לא יכולה לכתוב בהודעה וכשנדבר אני יסביר.
בקיצור: החברה נעלבה, אני גם, לא הבנתי איך היא לא מגיע, איך היא לא יכולה לסמוך עלי שאם אני "מסננת" אותה אז יש לי סיבה.
מאז לא נפגשנו, הקשר התמוסס, נפגשנו שוב לפני חודש בערך, שתינו עדיין פגועות והקשר שהיה טוב נהרס מאוד.

אני לא מקשרת בין הסיפור שלי לכלום, זה פשוט נקודה למחשבה.

שוב תודה על התגובות בנות [
[u

רגע....
החתימה מהממם , הילדים מקסימים !!!!

תני לה את החופש שלה...