היום אחרי 10 ימי מחלה חזרתי לעבודה לשבוע על תקן של 3 שעות עבודה ביום.
הרופא משפחה שלי הפנה אותי לרופא טראומה והוא לא התחייס ולא כלום. סתם מישש לי כזה את עמ"ש וזהו.
ונתן לי הפניה לפיזתירופיה - אמרתי לו שבתחילת ההריון כשבדיוק רק נכנסתי להריון הלכתי לטיפולים שם וסירבו לקבל אותי בטענה שאני רק בתחילת ההריון ושהם לא מתעסקים עם נשים בהריון.
עכשיו הרופא הזה אומר שזה בסדר כי אני כבר בשבוע מתקדם...
ונתן לי עוד ש-ב-ו-ע-י-ים (!!!) לשבת בבית ולא ללכת לעבודה.
היום כשחזרתי לעבודה איך שהבוס שלי הגיע למשרד... לא בוקר טוב לא איך את מרגישה.
"מה יהיה מה יהיה?! צריך כבר להביא מחליפה!!!" ואני די התבאסתי כי אני גם דואגת למקום העבודה שלי. ובנוסף זה שהוא לא ממש מבין את המצב ואת הכאבים שלי מבאס גם. איך אדם יכול להיות אנוכי כזה? הוא צעק עליי שעשיתי לו בלאגן ביום חמישי שהיה מלא עבודה ושהוא ביקש שאני אגיע ובכל זאת לא הגעתי.
שאל מה אני עושה בבית...? אמרתי לו שיהיה בטוח שאני לא משחקת משחקים ורוב הזמן רק במיטה. שתק.
ועכשיו שהרופא הזה דחף לי עוד שבועיים חופש מחלה ויש לי לשבוע הזה כל השבוע 3 שעות עבודה ביום.
אני לא יודעת מה לעשות.... אני מתכננת ללכת לעבוד 3 שעות כל השבוע הזה ובמקביל לדבר איתו שנתנו לי שבועיים מחלה אבל שאני מתכננת להגיע לעבודה ואעשה כל מה שצריך.
אוף....
והיום שראה שסיימתי את כל מה שהיה אחרי שעתיים וחצי אמר לי את יכולה ללכת הביתה אני רואה שעשית הכל היום כבר. חצוף!!!!!
מה לעשות עם השבועיים מחלה שנתן לי? להמשיך ללכת רגיל השבוע ל3 שעות ולדבר איתו במקביל?
ומה עם הפיזתירופיה? מישהי עשתה בזמן ההריון? אני קצת דואגת כי בתחילת ההריון הם דחו אותי ואמרו לי במופרש שהם לא מתעסקים עם נשים בהריון
[/url



