אתן לא מבינות מה עברתי היום!
זה ללא ספק אחד הימים הקשים ביותר בחיי!!
ככה..המשפט היה אמור להיות ב 12 בצהריים.. אז ב 11 התחלתי לארגן את הדברים של ליעד לאט לאט ככה כדי לקחת אותו לאמא שלי שתשמור..
הוא בנתיים ישן..
פתאום ב 11 ועשרה טלפון - טלי תבואי לפה מהרררר עם הילד משחררים אותו את צריכה לחתום אבל זה חייב להיות תוך 10 דק'!ואת חייבת להביא איתך מסמך מזהה!
טוב מכאן והלאה הכל מתערפל.. טסתי בבית כמו חולת נפש ואין שום מסמך מזהה שלי!! הכל אצל בעלי!! לקחתי מכתבי שחרור ישנים שלי מבית חולים , הוצאתי את ליעד מהמיטה (מסכן שלי התעורר) וטסנו לאוטו!אפילו עגלה לא לקחתי איתי..
בשיא החום של החיים איזה 40 מעלות חום לא היה חנייה ליד הבית משפט אז חניתי במרחק מסויים לקחתי את הילד על הידיים ופשוט צעדתי (על עקבים!!) עד הבית משפט!
שם חמתי לקחה את הילד ואני בכלל כל הפחדים שלי עליתי במדרגות ע-ש-ר קומות!! אתן קולטות?! עשר!!!!
כשהגעתי כבר אמרו לי שאני צריכה לרדת לקומה השנייה..
ירדתי ובסוף מה מסתבר? אני בכלל לא צריכה לחתום היום אלא להתייצב במהלך שלושת הימים הקרובים עם תעודה מזהה שלי ולחתום..
יצאתי משם כולי בערפול, מתה מחום , בקושי נושמת כל השרירים בגוף תפוסים ושוב עם הילד על הידיים עעעדדד האוטו.. ואז עעעדדד אמא שלי כן אני כרגע ממש לא במצב שאני מסוגלת להזיז מילימטר בגוף!
אבל.. תודה לאל.. הוא משתחרר!! עוד כמה שעות הוא איתנו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!