יש לי הרגשה שרק אתן תבינו... - הריון ולידה

ואני רק צריכה חיבוק..

אחותי מתחתנת מחר..
מאז ומעולם לא היינו בקשרים מטורפים..
היינו הולכות מכות כשהיינו קטנות ותמיד אמרו לאמא שלי שזה אומר שכשנהיה גדולות נהיה חברות הכי טובות..
אנחנו שברנו את המיתוס!
אנחנו מתות אחת על השניה אבל לא יוצא.. אנחנו לא אותו ראש..
ואין על מה לדבר כ"כ.. חוץ מעל אמא, אנחנו היחידות שמבינות אחת את השניה בכל הקשור לאמא שלי.
דווקא עכשיו לקראת החתונה הקשר טיפה התהדק.
היא לא גרה בבית של ההורים שלי כבר חצי שנה.
אבל בשבוע האחרון היא החליטה לא להיות עם חבר שלה וחזרה לחדר שלה בבית של ההורים.
הייתי בטוחה שבשבוע הזה אני ישקיע בה מלא..
ובאמת הלכתי איתה למלא מדידות של השמלת כלה, והשתדלתי המון למרות שעידו עבד ולפעמים הייתי צריכה בייביסיטר וכאלה.
היום הלכנו ביחד לקחת את שמלת הכלה, והיא רצתה אח"כ לשבת לאכול איפשהו, וגם היתה צריכה לקפוץ לקניון..
אבל הייתי צריכה להוציא את הילדים..

עכשיו ממש ברגעים אלו היא הולכת למקווה, אבל עידו עובד.. והבייביסיטר שלנו לא יכולה ואין לי אפילו אוטו להגיע אליה! (גם אם אני אמצא מי שיהיה פה..)
אני חושבת שהיה לה חשוב שאני יבוא.. היא לא דתייה ולא לוקחת את זה כ"כ קשה אבל דווקא שם נראה לי שחשוב לה שאני אהיה..
נראה לי שהיא בחיים לא תבין כי אין לה ילדים והיא לא נמצאת במצב הכלכלי שלנו..
מעבר לזה שהיא רצתה שאני ילווה אותה גם מחר, וגם אני מאוד רציתי אבל אז היא ירדה מזה כי היא אמרה שבטח יהיה קשה לעידו לארגן 3 ילדים לחתונה!!
(תכל'ס, הוא בכ"ז גבר.)
מבאס אותי נורא שאני לא יכולה להיות חלק יותר משמעותי בשבילה!

ואני כל הזמן בהרגשה שהייתי יכולה לעשות יותר!! הייתי צריכה לנצל את הימים האלה ויותר להתקרב אליה..
מרגישה שקצת אכזבתי אותה ואת עצמי..
אוף עם השגרה הסיזיפית הזו!!
אוף הרגשות אשמה האלv.. זה לא רק על הילדים!! זה משתלט על הכל!!

מעבר לזה שאני עדיין לא סגורה על הבגד שלי ואין לי מטפחת..