סיפור הלידה של יאיר - הריון ולידה

הי אתן זוכרות אותי מלאן שמן שלא הייתי פה...אז עכשיו חזרתי לעבודה לאחר 4 חודשים וסוף סוף יש לי זמו לכתוב את סיפור הלידה של יאיר[
ביום שישי ה-9 במרץ הייתי בביקורת מעק עודף בתל השומר...והיתי די מיואשת האחות שם המליצה לי (לאחר שבכיתי לה) על שמן קיק-שלוקחים אותו וזה עוזר לפתח לידה....בהתחלה די נבהלתי והרבה בנות שם טענו שלא כדאי לקחת בסוף נכנסתי לרופאה והיא גם אמרה שזה בהחלט יכול לעזור....אז בעלי רץ לקנות+מיץ תפוזים טבעי אבל תיכננתי לקחת אותו רק במוצ"ש כי לא התחשק לי ללדת בשבת...בקיצור באמת הגיעה השבת ועדיין לא ילדתי במוצ"ש פתאום שוב התחלתי לחשוב פעמיים האם לקחת או לא עד שבעלי פשוט הכריח אותי לקחת...אז לקחתי חצי מהכמות פבינתיים שטפתי וניקיתי את כול הבית וסידרתי בגדים לילדים...אבל לא זז כלום אחרי שעתיים לקחתי שוב חצי מהכמות והלכתי להתקלח ולישון ב-12 בלילה הרגשתי כאבי בטן מטורפים ברמות לא נורמליות---לא כמו מחזור אלא פשוט בבטן וצרחתי לבעלי כואב לי בבטן.....אבל בעלי לא נבהל כול עוד זה לא צירים....:) ככה הרגשתי משהו כמו חצי שעה התפתלתי במיטה עם כאבי בטן ...בסוףף קמתי לשירותים והיתה לי רטיבות מוגברת בתחתונים...אז חשבתי לעצמי אולי יש לי ירידדת מים..התקשרתי לאמא והתחלתי להתארגן....בינתיים התחילו הצירים בהתחלה כול 20 דק' אח"כ כול 10 דק' אח"כ כול חמש דקות.....חיכיתי לאמא שתבוא ...הצירים כאבו אבל לא מאוד אבל שמחתי כי ידעתי שהיום אני כבר לא חוזרת מהבית חולים הגענו לבית חולים זה היה 2 בלילה בידיוק הכניסו אותי לחדר עם מניטור שבודק צירים ואכן צירים כול חמש דקות אבל לא חזקים כ"כ.....ב-3 וחצי נכנסתי לרופאה -בדקה אותי ופתיחה 3 וחצי...בהתחלה התאכזבתי(ואגב זה לא היה ירידת מים)היא המליצה על פיטוצין ואני התחלתי לרעוד.....בסוף היא התפשרה על סטירפינג ופתחה ל4 וחצי....ואמרה לי הצירים יתגברו בשעה הקרובה בינתיים אין לנו כ"כ חדרי לידה אז עד שהכול יתפתח תחכי...בהתחלה לא היה לי אכפת אבל ב4 וחצי הרגשתי שאני לא מסוגלת יותר....וביקשתי מהמילדת שם חדר לידה אז מה היא עטנה לי "את לא נראית כ"כ סובלת" חצופה!!!!!! ובינתים גם בעלי רושף לי באוזן תחכי קצת זה יתפח יותר מהר...ואני עצבנית כבר עונה לו "לא רוצה אני רוצה כבר חדר לידה" התעצבנתי עליו כהוגן....אבל אני לא כ"כ דנה אותו כי הם לא מבינים מה זה הכאבים האלה ובאמת חושבים שאפשר לשרוד אותם בקלות ...בקיצור בחמש נכנסתי לחדר לידה והלכתי להתקלח...ב-6 יצאתי מהמקלחת והמילדת הראשונה שהיא היתה מהממת בדקה לי פתיחה ...יופי חמש וחצי...ואני "רוצה אפישרול" תוך רבע שעה המרדים היה ותוך חצי שעה כבר בקושי הרגשתי כאבים...ובאמת אני חייבת לציין הצירים לא היו בשיא הכאב שלהם...אבל העדפתי ככה...ב-7 חילוםי משמרות המילדת השניה פחות נחמדה מהראשונה.....ירידות בדופק ואני בלחץ אז אני לוחצת כול כמה דקות על פעמון לקרוא לה ומה היא ואמרת לי "מה הלחץ אם קורה משהו קריטי אני רואה במחשב בעמדנ"" ואני התעצבנתי מה אני מחשב???ואם תפספסי...אחרי שעה ב-8 וחצי אני מסתובבת לצד השני ובעלי רואה דימום ענקי ..אנחנו נלחצים קוראים לאחות היא בבודקת פתיחה -פתיחה מלאה ב-9 בבוקר ....יופי היא אומרת לי תתחילי ללחוץ והולכת......האמת שקשה לי בלחיצות כי אני לא יודעת כ"כ איך וגם שאני לא מרגישה למטה כלום הכול רדום ובעלי שוב "תלחצי תלחצי ומסביר לי איך אפשר לחשוב שהוא יודע מה אני מרגישה....
ככה 2 וחצי שעות ...המילדת הולכת וחוזרת אבל הרבה היא לא עוזרת...היא טוענת לי שהיא מאמינה בלידות טבעיות ולא שהיא תצטרך לעזור לי...בקיצור לא מתאמצת הרבה עד 12 שאז מגיע ביקור רופאי ורופאה מתחילה להלחץ...או שהואיוצא או וואקום...ואז בעלי מתעצבן ..אז תעזרו לה....ניתקו אותי מהאפידורל תוך כמה דק' התחלתי להרגיש לחץ אדיר למטה ...הגיעה מיילדת אחרת שעזרה לי מאוד ותוך 2 דק' הילד היה בחוץ....12 ו33 דק' המיילדת שמה אותו עליי והוא בשיא השקט לא בוכה רק רועד אז המיילדת נתנה לו פליק קטן על הטוסיק והילד לא הפסיק לבכות במשך שעה וחצי.....ב"ה נולד לנו תינוק עירני ביותר לא ברור למי דומה...לא לאף
אחד מהילדים...הילד גדל וזה ילד מדהים..עירני ביותר ,בוחן,בודק ופיקח ...ילד שמח וטוב לב...ב"ה מודים לד' כול יום
בהצלחה לכולם