בנות שילדו לא מזמן וכולן - הריון ולידה

קודם כל ילדת לא מזמן וההורמונים עדיין משתוללים... אל תשכחי את זה

מאמי יש מצב שיש לך קצת דיכאון אחרי לידה ?
דברי אולי עם רופא משפחה

בכל אופן..
הסתגלות למשהו חדש היא תמיד לא קלה
עם הזמן תלמדי לתמרן ופחות להילחץ

אפילו בקשי עזרה ממשפחה שיבואו להיות איתך

סבלנות סבלנות סבלנות

נושמים עמוק עמוק עמוק עמוק - זה בשלב ראשון

שלב שני- עזרה מכל מי שיכול לעזור- גם לקחת את יוסי כשאפשר , וגם לקחת את תהילה החוצה ולכייף איתה כמה שאפשר.

שלב שלישי- תנסי לתקשר איתה כמו עם ילד גדול- תסבירי לה שיוסי צריך אותך, ושאת צריכה אותה ואת העזרה שלה- שתעזור לך להחליף לו חיתול, לתת לו מוצץ, להביא לו בגדים, שתעזור במקלחות.. כמה שיותר לערב אותה בטיפול ביוסי. כמה שיותר להסביר לה מה את עושה ומה הוא צריך עכשיו - תני לה לגעת בו (בנוכחותך) היא לא יכולה לפגוע בו. אז אל תפחדי לתת לה לעזור. - יותם וניצן עומדים ליד האמבטיה של זוהר ומלטפים לו את הבטן, מסבנים לו את הידיים.. אח"כ הם מביאים לי את המגבת, ומביאים חיתול. יותם אחראי להרגיע את זוהר כשהוא בוכה בנסיעות. כמובן שהוא לא באמת יכול להרגיע אותו אבל רק העובדה שיש לו ערך ותפקיד בכל הנוגע לטיפול בזוהר גורם לו גאווה גדולה ורותם אותו לעזרתי במקום שיהיה נגדי.

שלב רביעי - ת****י לתהילה כל יום לפחות רבע שעה של זמן איכות (סופר נני אומרת שרבע שעה ביום זה מספיק) תעשו פאזל, תציירו ציור, תראו ביחד תוכנית טלוויזיה. תכינו ביחד ארוחת ערב - רבע שעה שאת נינוחה ורגועה ויוסי ישן או עם מישהו אחר.

והבנות פה נתנו לי המון עצות טובות - לקלח את יוסי בבוקר כשתהילה בגן, להכין ארוחת ערב בבוקר, אני מנסה להרגיל אותו לאכול מבקבוק את הארוחה של אחה"צ - כל זה כדי להיות יותר רגועה בשעות שאני עם כל הילדים.

בהצלחה - ואל תשכחי שזה זמני - כולכם תתרגלו למצב החדש והכל יהיה יותר קל

זה יקח חודש ואולי חודשים עד שתתרגלו כולכם למצב החדש
יפה ששלחת אותה זה טוב חשוב מאוד שהיא תתרגל גם לאנשים אחרים להיות איתם. תני להנות לבלות עם אחותך זאת דודה שלה אני בטוחה שהיא נהנת ולא סובלת שם

יוסי ישן, רציתי לנוח קצת כל עוד הוא ישן,
תהילה שיחקה עם חברה בסלוו ואחותי השגיחה עליהם,
אמרתי לתהילה שאני מנסה לנוח ושלא תקרא לי כל שניה,
היא נתנה לי נשיקת לילה טוב וניכנסה לשירותים ואני לחדר
ואז אחרי 2 דקות, אמאאאא אמאאא אז אחותי אמרה לה אמא נחה מה רצית
והיא ממשיכה אמאאא בואי תנגבי לי ( היא יודעת לנגב לבד)
אחותי הציעה לנגב לה והיא לא הסכימה והמשיכה לקרוא לי,
ממש עשתה דווקא אז יצאתי מהחדר וצעקתי עליה!
אמרתי לה דברים לא יפים! וכמובן שישר הרגשתי רע עם עצמי,
אחר כך היא הלכה לטיול קצר וחזרה,
אמרה שהיא הולכת לבריכה עם אחותי לבשה בגד ים נישקה אותי וחיבקה כרגיל וביקשה שאבוא אחר כך, אמרתי לה שלא ניראה לי שאוכל לבוא,
ואז ניסיתי לישון קצת אבל המצפון לא נתן לי,
התקשרתי לחנן ובכיתי לו, הוא גם חושב שאני צריכה להירגע עם העצבים שלי
אני גם חושבת אבל איך????
למה אני כל הזמן אומרת לעצמי שאני ירגע ואני לא מצליחה לישם?

אני בטוחה שאפתח הודעות בסגנון הזה בעוד כמה חודשים .. ובכל זאת ..
תקשיבי, למדתי משהו השבוע - מסתבר שהתגובה האנטואיטיבית שלך,המיידית , זו שבאה בלי לחשוב- זו התגובה שהילד רוצה להוציא ממך.
צרחת? היא חיפשה את זה . את התשומת לב . את התחושה שהיא מנהלת את אמא. והיא מנהלת את המצב.
כשאת הולכת להתחפן עליה תעצרי רגע ותחשבי - אני הולכת להתפוצץ - זה מה שהיא רוצה. לא ניתן לה את זה .ואז, תנשמי, תגידי לה שבהתנהגות הזו לא נעים לך ולכן את לא מתייחסת אליה.
יחד עם זה , בהחלט תני לה תשומת לב/ יחס בהזדמנויות אחרות , שתפנים שהיא מקבלת את אמא אבל לא בדרך של לחרפן אותה...

פנינה אני מביאה לה יחס,
משבחת מעודדת מחמיאה, וכל היום רק מפרגנת לה
אבל יש מצבים שהיא עושה ממש דווקא ויודעת מה?
זה לא בגלל שנחתי, זה בגלל שיוסי שכב לידי במיטה,
מבחינתה היא רוצה להיות קודמת לו בהכל,
גם אם זה אומר להפסיק הנקה באמצע כדי לשכב לידה במיטה שלה

היא לא צודקת?????? היא צודקת בהחלט! למה אמא ישנה עם יוסי אבל כשאני צריכה שינגבו לי בשירותים אז אמא לא יכולה?
היא מחפשת את מקומה בבית. אני חושבת שפעם הבאה כשקורה מצב כזה קומי לנגב לה. נכון היא יודעת לבד. אז מה? קחי בחשבון שאת המבוגר כאן.
תחשבי ככה - מה הכי נורא שיקרה? הכי נורא שיקרה זה שבשנה הקרובה אני לא אשן אף פעם. זהו. ברגע שהפנמת יהיה לך קל יותר. כי כל פעם שכן תשיגי לעצמך 5 דקות שינה תרגישי שהרווחת.
נכון שמנוחה זה דבר חשוב אבל תהילה יותר. כמובן לאט לאט הבית יחזור למסלול וכולם יתרגלו לחיים החדשים ובנתיים צריך הרבה אורך רוח. אצלנו המשברים של הילדים אחרי הלידה של איתן היו תודה לאל לא במקביל. קודם שחר היה במשבר וברגע שהוא הסתדר טל התחיל אבל גם זה עבר.
אני משתדלת לתת להם פידבקים בסגנון וואו תראה הוא מחייך! מי לימד אותו? אתה? ואז אני ספרת לכולם ששחר/טל לימד את איתן לחייך.... לפעמים אני עוברת לידם וקעת את איתן בידיים שלהם - בלי לעזוב אותו אבל כביכול שהם מחזיקים ואומרת (נניח זה שחר) שחר תחזיק שניה את איתן. ואז אחרי 5 שניות לוקחת ואומרת לו וואו תודה ממש עזרת לי.............. והילד בהאי

קודם כל - ממליצה לך בחום למצוא לה איזו קייטנה למשך שבועיים-שלושה, היא צריכה קצת לצאת מסיר הלחץ הזה של תינוק בוכה ואמא מותשת.... לי זה נראה בלתי אפשרי להיות עם פצפון כזה ועם עוד ילדה בת ארבע 24 שעות ביממה, זה יוצר הרבה יותר מצבי לחץ לשתיכן ולכם הבית...
וחוץ מזה כפי שכבר אמרנו - לקבל כל עזרה אפשרית, למצוא את ה15-20 דק' של שתיכן בחדר סגור בלי אף אחד ביניכן (גם אם אתן לא מצליחות כל יום....)
לנסות להבין שהיא עברה כ"כ הרבה שינויים בשנות חייה המועטות, להכיל את החוסר וודאות שלה ולעמוד על החוקים שלך! לא לתת לה לצאת מהגבולות הקבועים (ייתכן והם ישתנו עכשיו, לעמוד על השינויים) גבולות=בטחון.
ומלא מלא

כבר ענו לך
רק רציתי לתת מלא

איזה מצחיקה
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

החודשים הראשונים אחרי שהבת השנייה שלי נולדה היו החודשים הכי קשים בחיים שלי
זה היה תקופה מאוד לחוצה, מעצבנת והייתי בוכה מתיסכול המון פעמים
הגדולה לקחה את זה מאוד קשה , היא הייתה מתעוררת בלילה בוכה והיה קשה להרגיע אותה. הייתה מבקשת תשומת לב בפעולות שהיא כבר לא צריכה עזרה.
את סובלת מחוסר שינה , את עצבנית ! את צריכה לטפל בתינוק קטן שזה לעצמו מאוד מתיש ומצד שני את את הגדול שדורש תשומת לב יותר מתמיד וכואב לך הלב

העצה שלי : סבלנות סבלנות וסבלנות........ זה עובר בסופו של דבר

עוד מעט הגדולה תתרגל למצב החדש והקטנצ'יק יכנס לשיגרה ויהיה לך יותר קל

ס-ב-ל-נ-ו-ת

מסכימה עם כל מה שאמרו מעליי.

זה היה סיוט = וזה קשה!! תפסיקי לדרוש מעצמך יותר מדי!!

חבל שלא רשמת אותה לקייטנה, היה לך יותר קל
[email protected]

img]
פייס: ortal_hori

אוי מאמי ... מוכר לכולנו .
זה קשה . כל ההתחלות קשות !
כבר כתבתי לך בשרשור הקודם שבהתחלה בכיתי המוון . למזלי נדב היה פיצי ולא הבים כלום . הפרש בין אחים - יש יתרונות וחסרונות בכל הפרש!
זה יעבור ... מותר לך להיות חסרת סבלנות , מותר לבכות , מותר לך להיות מפוצצת ברגשות אשם .. אני הכי חושבת שהכי חשוב זה לחלוק את הרגשות , איתנו עם חברות , עם אמא שלך וכו'..
תשחררי , תשחררי ... יהיו פתאום ימים טובים יותר ואז ימים פחות טובים .