הי בנות,
לא מכירה את רובכן, ובטח גם לא אתן אותי, ביליתי הרבה בשנה האחרונה בפורום השכן של מנסים להיכנס להריון והנה, נראה שבסוף אני מגיעה לכאן....
לבעלי יש בעיית זרע לא קטנה, עשינו שתי בדיקות ששיתהן לא טובות, והיום סוף סוף הלכתי לקחת מרופא הנשים שלי הפנייה למרפאת פוריות.
מה אני אגיד... לא קל בכלל. רוב הזמן אני לא חושבת על זה ולא מתרגשת, בטוחה שבסוף יהיה בסדר. אבל עדיין, קצת פחיד וקצת עצוב.
בעלי גם כן לקח את הכל די קשה, אני רואה עליו... אני מנסה כל הזמן לעודד אותו (ואת עצמי), אבל צריך לתת ביטוי גם לחששות והמחשבות הלא חיוביות, רק לא יודעת איפה ומתי. מנסה להיות חזקה בשביל כולנו, אבל... להיות אישה חזקה זו משימה לא פשוטה

אשמח עם מישהי תספר לי על ההתחלה, ההמשך.. אני יודעת שהמעקבים האינסופיים, שאיבות, החזרות זה לא כייף גדול. כמה זה נרוא באמת??...
אני מאוד מודאגת ממה שהולך לעבור על הגוף שלי.. אני מאוד מחבורת לספורט ולת**** נכונה (לא ברמה כפייתית אבל), מאוד קשובה לגוף ומאוד משתדלת לשמור עליו (טוב נו, לא כולל סיגריה פה ושם...

) ולטפח אותו על הצד הטוב ביותר. שלא לדבר על הנפש, שגם היא חשובה לא פחות. איך עוברים את כל זה?..
בקיצור נראה לי אני צריכה עידוד, חיזוק וחיבוק... וגם הריון לא יזיק

ערב נפלא לכולן,
ענת