אתמול והיום הבנתי סופית - הריון ולידה

אוף, קשה מאוד... אני מבינה שהיית כבר בהיריון? האם יש לך ילד/ה?
נראה לי שזה הכי טבעי בעולם שעכשיו את תרגישי כעס ועצבים על מיליון ואחד דברים ומעשרת אלפים סיבות. תתני לעצמך את הזמן הזה להיות קצת כועסת, תוציאי הכל ותחליטי שעוד יומיים (או פחות, כמה שאת צריכה) את פותחת דף חדש, חודש חדש ושוב יוצאת לדרך עם כוחות מחודשים.
מבחינה מעשית, אני עדיין לא בשלב של טיפולים אז אני לא כל כך מבינה בזה, בטח יש כאן בנות שיוכלו לעזור יותר, אבל אולי יש איזה מומחה שתוכלי ללכת אליו?

בכל מקרה, שיהיה לך המון המון בהצלחה בחודש הקרוב! הלוואי שהמחזור הזה יהיה האחרון שתקבלי בתשעת החודשים הקרובים

מתוקה אין מה לעשות התהליך הזה לא פשוט ולוקח זמן תשמרי על אופטימיות כי סטרס ממש לא מועיל לתהליך בלשון המעטה , קחי נשימה עמוקה ויהיה בסדר גם אני עברתי הפלה בשבוע 11 אחרי המון זמן של נסיונות וזה היה הריון ראשון וגם שיש לי בעיית ביוץ שלא מקלה על התהליך,אז אני מרימה את הראש ומסתכלת תמיד קדימה מותר להיות עצובה לפעמים אבל אסור שזה יהיה תמידי
תאמיני בטוב ויהיה טוב
תהיי מוכנה תמיד לכל ואל תתעסקי רק בזה תמשיכי עם החיים
אני אדם מאמין ומאמינה מאוד שכשהוא למעלה ירצה אז זה יקרה בזמן הכי מתאים
בהצלחה

כ"כ מבינה אותך?

בת כמה את? שאת כועסת בגלל הגיל, העבודה וכו'...

בחלק מהדברים שנרשמו אני כ"כ מזדהה איתך- מקווה, נרות שבת....
אני כבר שנתיים וחצי מנסה להיכנס להיריון כולל טיפולי פוריות --- ואני לא מצליחה!!! אז שכבר היה חיובי אחד, זה היה לשלושה ימים וההיריון הפסיק מעצמו ...

כ"כ הרבה אנחנו צריכות לעבור ולא ברור למה ומדוע. אבל למרות הכל אני שומרת על אופיטימיות. אני יודעת שזה יגיע גם אליי ובקרוב.

תנסי להירגע למרות כל הקושי ואני בטוחה שגם אלייך זה יגיע בקרוב.

הלוואי שתבשרי רק בשורות טובות...בהצלחה

שלום בנות, תודה על תגובותיכן. היום יצאתי קצת מהבית עם בעלי כדי להירגע לנו קצת מהדיכי. יוצא שאנחנו מפצים עליו בקניות מיותרות שעושות לנו חורים גדולים מדי בכיס. לבשתי שמלה שקניתי אתמול בהון תועפות רק כדי להרגיש קצת אישה ולנסות להתחבב על עצמי בשל כשלוני להרות ולמרות השומנים המיותרים שהעלתי במשקל בעקבות רצוננו הנואש להיות הורים. ראינו סרט נחמד שנקרא העולם מצחיק ומאד נהנינו, על אף שבבסיסו היה סרט קצת עצוב. לפני כ-11 חודשים עברתי הפלה בשבוע שישי. באנו לראות אם יש דופק ולא ראו עובר בכלל. הוא נעלם. מאז אנחנו מנסים ומנסים ולאחר חצי שנה של נסיונות שילבנו דיקורים סיניים והזרעות שסתם עשו לנו עוד חורים בכיס ולא שיפרו במאום. אז החלטנו להחליף רופא שישר דחף לי הורמונים שגרמו לי לתפוח כמו בלון. אני עדיין לא מצליחה להבין מדוע רק לאחר שני נסיונות הצלחנו להרות וכעת אנו מנסים הכל כמו שני פנאטים והמבוקש אינו מתקבל. אני לא יודעת מה לעשות. האם להמשיך בטיפולים ההורמונליים או לעזוב הכל ולנסות בטבעי? הדבר היחיד שהייתי רוצה שיאמרו לי הוא מה הבעיה שלי ולצערי אין תשובה וזה כל כך קשה לי לקבל את זה בתקופתנו הנאורה והמתקדמת שבה יש המצאות וחידושים כמעט לכל.

crazy woman!

הבדיקות שלך ושל בעלך תקינות?
המחזור סדיר?
אם כן אז אולי תנסו טבעי עוד תקופה?

נשמה!!בלי יאוש מתוקה!!גם אני ובעלי מנסים כבר שנה וחצי להיכנס להריון ואפילו הריון אחד לא היה..אבל!!אנחנו לא מתייאשים!!ועושים כל מה שצריך כדי להצליח!!בע״הי זה יקרה בקרוב!!תמיד צריך להאמין!!!
מה איתך??עשית בדיקות??בעלך עשה בדיקות??למרות שאני חושבת שזה עמיין של זמן כי נקלטתם פעם אחת!!הגוף שלך צריך להירגע!תהי שמחה!!ותראי ישועות גדולות בקרוב..לא לכעוס על העולם..תקבלי זאת באהבה והוא יחסיר לך אהבה..אין יאוש...בשורות טובות מתוקה...שבוע טוב!!!
***הבוטח בה' חסד יסובבהו***

וואי בנות אתן נפלאות שזה ממש מרגיע. תודה על העידודים והתמיכה זה באמת חסר לי אחרי כל התחרות הזאת שאני מרגישה מנשים אחרות. ממש תודה מכל הלב . עשיתי שלוש פעמים בדיקות ביום השלישי של המחזור אצל שני רופאי פיריון שונים. בבדיקה הראשונה הfsh היה 16.8 אבל אח״כ הוא התמקם על 8 ולא זז משם. כנראה שהייתה טעות בבדיקה. הערכים של tsh גם היו טיפל׳ה גבוהים מהמקובל אבל בבדיקה מקיפה יותר של הt3 והt4 הכל היה תקין, לדברי הרופאים. בתחילת ינואר השנה הבעל שלי עשה בדיקת זרע שיצאה תקינה למעט המורפולוגיה שהייתה רק 5 אחוזים. אבל הרופאה הסבירה שהריכוזיות מאד גבוהה וזה מפצה על המורפולוגיה. המטפלת האלטרנטיבית אמרה שזה נגרם בגלל שלבעלי הייתה שפעת ובאמת כעבור מספר חודשים המורפולוגיה הסתדרה למעל 14 אחוזים. אז הכל תקין לכאורה. אני ממש לא רוצה לקחת הורמונים כי זה גרם לי להשמנה וכל הג׳ינסים שלי מתפוצצים עלי ואין לי מה ללבוש. מצטערת על המגילות כל פעם, אני פשוט שמחה ומרגישה בנוח לשתף.

crazy woman!