אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה!!!!שמעתן אותי?... צרחתי.....
זה התחיל בזה שהבעלול יצא למילואים של שבוע. אתמול. לא נראה ולא נשמע במשך שבוע. כן. עד יום ו'.
זה המשיך בזה שאור חטף דלקת גרון קשה, עם 40 חום באמצע ההבילות והנוראות, וזקוק למוקסיפן פורטה 3 פעמים ביום.
זה המשיך בזה שאתמול ביליתי יום שלם בסיכון גבוה - יש צירים, פעילות רחמית וקיצור.
רצה לאשפז, סירבתי. הלכתי הביתה. עד הפעם הבאה.
וזה ממשיך: אין רגע דל בעבודה, ופתאום באמצע היום (היום!) מתקשרת אלי האחראית על הקייטנה, ומודיעה לי שהם היו בחוץ, ואור קפץ ממשהו, ונחת על היד, ו"זה נראה לא טוב"...
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il