דיון, שבסופו סקר.. - הריון ולידה
היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
-
שבוע טוב לכן יקרות!
אכלו אצלנו חברים בשבת.. והתפתח דיון שמעניין אותי לשמוע את דעתכן..
הנושא היה גזענות אצל ילדים..
בגן של הילדים שלי אין ילדים אתיופים בכלל.. יש בשכונה צמודה אלינו הרבה משפחות אתיופיות,
אבל איכשהו בגנים של הילדים שלנו אין. (לי זה נורא חבל..)
החברים שהיו אצלנו אמרו שבגן של הילדה שלהם יש כמה ילדים אתיופים אבל הגיבוש שלהם עם כל הגן לא הולך כ"כ טוב.
האבא אמר שלפי דעתו עצם זה שהילדים כבר מבחינים בגיל הזה בהבדל ורואים שיש שוני זה אומר שהגזענות זה דבר נורא טבעי ולאו דווקא תוצר של חינוך או של חברה..
אני (שאני רגישה בכל הקשור לזה..)- טענתי שעצם זה שהילד גדל בחברה "לבנה"
ואין להורים חברים אתיופים, הוא לא ראה ילדים אתיופים מאז שנולד, ופתאום הוא פוגש אותם בגן, ברור שזה כבר גיל שכן מסתכלים על החיצוניות ועל הבדלים..
ועצם העבודה שהם לא מזמינים את הילדים האתיופים תמיד אחה"צ או מנסים להפגיש אותם גם מעבר, זה כבר מרחיק..
וזה שאנחנו שמים את הילדים שלנו בגנים שאנחנו יודעים איזה ציבור בדיוק הולך לשם וצריך "להתקבל" אליהם, זה כבר מוריד מכמות הילדים האתיופים שנמצאים שם.
שזה שוב- מחזיר אותנו לכך שגזענות זה דבר שתלוי בנו ולכן ניתן לשינוי.
היום יש כבר משפחות מהקהילה שהן צעירות ולא תמיד כ"כ קשה לתקשר איתם כמו פעם.
היום יש גם משפחות שלא גרות דווקא בשכונות מצוקה, אלא יוצאות משם ולכן ניתן ליצור קשרים טובים יותר מפעם.
הסקר הוא כזה-
*האם בגן של הילדים שלכן יש ילדים אתיופים?
(בכלל מוזר שאין לנו בפורום מישהי אתיופית... או שיש?!)
* האם הילדים שתלכן מתחברים באופן שונה לאותם ילדים?
* אם יש- האם אתן משקיעות בחיבור של הילד עם ילדים אלו יותר? על מנת ליצור חוסר גזענות?
אם אין- האם הילדים שלכן נפגשו עם ילדים אתיופים בגינה/ בטיול/ בשכונה.. הם התסכלו עליהם שונה?
סליחה על החפירה..
26 תגובות
עמוד 1
-
טוב אז לאהוד יש אתיופית בגן ולא סתם!!! היא חברה שלו! זוג משמיים
חח כפרה עליהם..אני מעודדת, ממש לא גזענית והילדים שלי לא נרתעים מאתיופים , משחקים איתם בגן משחקים, אני מחליפה כמה מילים עם האמהות, מה הם לא בני אדםם??
מתנהגת רגיל לגמרי.
פעם מזמן עידן שאל אותי למה "הוא חום" מה הוא מלוכלך- זה כשהיה יותר קטן
עניתי לו שזה הצבע עור שלו, וכמו שלך יש צבע מסויים ככה הוא נולד -
אף פעם לא הייתה לי חברה אתיופית ובשום שלב בחיים לא היה לנו אתיופי בגן.
השנה יש לליאם בגן ילד אתיופי והוא הפך להיות חבר טוב של ליאם, ואמא שלו הפכה להיות חברה מאוד טובה שלי.
זכינו!!! -
יש לי הרבה מה לומר אבל אין לי זמן כרגע, אנסה מאוחר יותר
-
במעון היו ילדים אתיופים והבנים שלי שיחקו איתם (לי אישית יש חברה אתיופית מאוד טובה).
לצערי, הגדול שלי בן 5.5 ואם יש מישהו על כיסא גלגלים או שמן מאוד הוא מבחין בזה שזה חריג...אני לא חושבת שהוא יעליב בכוונה ילד כזה אבל אם תהיה תקרית בין השניים הוא יעליב ויקרא בשמות (שמן...)
אני לא עושה מאמץ להפגיש בין ילדים שונים אבל כשאנחנו בקניון ועובר מישהו שונה (כיסא גלגלים וכו׳...) אז אני מסבירה שלא כולם נולדו אותו דבר והם אנשים/ילדים רגילים מבפנים. -
השנה יש בגן של הגדולה ילדה אתיופית, מקבלים אותה יפה מאוד, הגננת סיפרה בתחילת השנה בגן כמה סיפורים על שונות בלי הדגשה על צבע עור. ובהמשך סיפור על ילד שוקולד או משהו כזה.
אין שום שוני בדרך שבה הילדים מתחברים אליה. אם מעליבים אותה על צבע עור הגננת מתערבת באותה צורה שבה מתערבת על כל סוג של עלבון אחר.
כשהגדולה הייתה קטנה בת שנתיים בערך, ראתה ילד אתיופי ואמרה שהתאפר מצחיק, הסברתי לה שכמו שיש סוגי שיער שונים וכו' יש גם צבעי עור שונים וזהו, סוף סיפור. -
אני מסכימה עם אותואבא. אין מה לעשות חיצוניות משפיעה. והם מיעוט ככה שלא כל בן אדם שני ברחוב בעל צבע עור כהה ולכן זה יעורר שאלות מצד הילדים. אבל! השאלות יגיעו אלינו ואנחנו פה בדיוק במכוונים לכך שלא תהיה גזענות. לענות משהו כמו לך יש צבע עור בהיר ולו יש צבע עור כהה. משהו פשוט כזה ולא חופר ובטח ובטח לא מתנשא. ברגע שאנחנו נתיחס לזה בפשטות גם הילדים יתיחסו לזה כך. לנו יש בקהילה משפחה אתיופית מקסימה. אין שום הבדל ביניהם לבין הילדיםש לנו בשום דבר. עם הילדים שלי אין להם ילדים בני אותו גיל הם גדולים מהם ולכן שחר לא מכיר אותם.
בגנים של הילדים שלי אין אתיופים.
אבל לשחר בגן יש ילד שונה. לא אתיופי. אבל שונה. לא רק אתיופים הם שונים. יש לו ילד אוטיסט בגן. ודוקא זה ילד ששחר מאוד אוהב ואני מאוד מנסה לחזק שם את הקשר. שחר הזמין אותו אלינו לא מזמן לבריכה והוא נורא רוצה שגם אותו ילד יזמין אותו אבל בנתיים זה עוד לא קרה וזה מבאס אותו. וגם בגן הם משחקים המון יחד. וילד אוטיסט זה משהו שיותר קשה להתחבר אליו מאשר ילד בעל צבע עור שונה (לפחות אצל ילדים). כמובן אם הוא משולב בגן רגיל זה אומר שהוא ברמה גבוהה אבל בכ"ז זה לא מובן מאליו.
במאמר מוסגר אני רוצה לומר שיש משהו בקהילה האתיופית שהם קצת עם רגשי נחיתות וחושבים שכולם נגדם ולא אוהבים אותם וזה נורא חבל. זה סוג של נבואה שמגשימה את עצמה בגלל זה. אתה בטוח שמסתכלים עליך בצורה מסוימת אז אתה מתנהג כך מרחיק את עצמך יוצר אנטי ואז מתרחקים ממך לא בגלל הצבע עור אלא בגלל שאתה אנטי. נקודה למחשבה. -
צול צול, איזה חמוד שחר!!
ובאמת מישהי פתחה בתמיכה סקר לגבי שילוב, לכן נזכרתי בדיון הזה..
לי יש חברים אתיופים.. עבדתי בשירות עם משפחות מצוקה עולות,
ויש לי חיבור נורא טוב איתם עד היום, עם הנערים שהפכו לבוגרים ועם המשפחות..
פעם שהיינו באילת שילה ראה מישהו כושי ונבהל ממנו נורא!!
רק אז קלטתי כמה הילדים שלי לא נחשפו לשונים מהם. -
היי
אז ככה אצלנו בבית הספר יש ילדים אתיופים כי זה בית ספר ממלכתי דתי וכן לאביאל יש חברים איתיופים בכיתה והוא חבר מאוד טוב שלהם ואפילו מזמין אותם והם אותו, עמית אני מלמדת את ילדיי שצריך לאוהב כל אחד ולא משנה מה הוא אשכנזי, ספרדי, אתיופי, רוסי או כל דבר אחר הכי חשוב אהבת חינם ולא שנאת חינם וזה מאוד תלוי מה רואים בבית אם ההורים נגד גם הילדים יהיו נגד.
אני רוצה להגיד לך שהיה ילד בכיתה אתיופי שחגג יום הולדת ואני לקחתי את אביאל ליום הולדת אני מגיעה ומה אני רואה שמכל הבנים בכיתה שהם עשרה בנים רק שלושה בנים הגיעו ליום הולדת של הילד בגלל שהוא אתיופי היה מאוד קשה ועצוב לראות את זה מיד בלי לחשוב פעמיים התקשרתי למחנכת ולמנהלת בית הספר ונתתי להם שטיפה איפה אהבת ישראל שהם מלמדות והתקשרתי להורים ואז הגיעו עוד כמה ילדים.
מאוד חשוב ללמד את הילד לאוהב כל אחד כדאי שאחרים גם יאהבו אותו. -
אוקיי..קראתי את הדיון המקדים
-
בגן של איתן יש כמה ילדים אתיופים.
בגן של אביגיל יש אתיופי אחד.
אין שום הבדל ביחס של הילדים כלפי ילדים אלו.
הילדים לא חברים של הילדים שלי ואני לא מטפחת את הקשרים דווקא עם הילדים הללו, בדיוק כמו ילדים ״לבנים״ אחרים בגן שהילדים שלי לא חברים שלהם.
אין לי שום בעיה שיהיו חברים של הילדים האתיופים.
ואני אף פעם לא נתתי לילדים הרגשה שיש איזשהו שוני בין משה האתיופי לסהר המרוקאי ואלכס הרוסי.
וגם מעולם לא שאלו אותי על צבע עורם.
מבחינתם אין בזה שום דבר מיוחד שמצריך התיחסות מיוחדת.
אבל לדעתי לטפח יחסים אם ילד רק בגלל שהוא אתיופי זו גזענות לשמה.
כבר היה פה דיון על הפליה (=גזענות) מתקנת.
ואני דווקא מסכימה עם צול-צול.
ביחס של האנשים לאתיופים יש חלק לא קטן של העדה האתיופית עצמה.
וגם אני עבדתי המון עם ילדים ומשפחות אתיופיות.
ובכלל כל הדוגמאות האלה שלכן שהיה לכן הרבה חיכוך עם העדה מזכיר לי בדיחה רוסית ישנה...
אנסה לתרגם אותה לעברית
רוסי אחד פעם אמר לרוסי אחר
״אתה מכיר את השכן שלנו, משה? אתה יודע, הוא דווקא בסדר, למרות שהוא יהודי״
אני רואה שרב מי שיש לו ילדים אתיופים בגן לא מרגיש שיש בעייתיות מסויימת בשילוב שלהם בחברה.
אז אולי, רק אולי, בגן הספציפי של האבא ההוא (כמו גם במקרה של הילד יום הולדת האתיופי) הבעיה היא בילדים עצמם, שהם פחות חברותיים מאחרים , בלי קשר לצבע עורם?
וזה רק הגזענות המתקנת שיש לכולנו בראש שישר אומרת לנו שזה בגלל שהם אתיופים.
ואם צבע עורם היה שונה, אז פשוט היינו רואים ילדים פחות מתחברים מול עינינו.
__________________________________________________________________ -
לבן אביאל יש בגן 2 ילדים אתיופים וילד אחד שהוא חצי אתיופח וחצי תימני
אם מדברים על צבבעים אז בן לבן ושטני והחברים האתיופיפ0 הם חברים מאוד טובים שלו !!!
אני ממש לא מבחינה בצבע עור זאת שטות מבחינתי יש לי חברה אתיופית ממדהימה ! שמכניסה לכיס הקטן שלה את כל הפלצניות שגרות לידי .
בגן של בן הגנת תמיד חינכה לאהבת ישראל ואני מקווה מאוד שהגיזענות הזאת בין עם ישראל תעלם !!! -
אצלנו ביבנה זה שונה
-
עד היום, לא היה לגל ילד/ה אתיופי/ת בגן (לא בפרטי ולא בעירייה). נראה מה יהיה שנה הבאה, כשתעלה לגן חובה. כנ"ל דניאלי.
למען האמת, אצלי בשכונה בקושי בקושי יש אתיופים, אז אולי זאת הסיבה שהן לא נחפשו לזה עד כה.
אני מאמינה שזה תלוי גם בהתנהגות של ההורים.
למשל: יש לנו זוג חברים, שלאחת הבנות ישנה מגבלות פיזית (בלבד!). הילדה הולכת על שתי הרגליים אבל צולעת. גל חברה שלה טובה ומעולם לא שמה לב לזה או שאלה מדוע היא הולכת ככה. ואני אמינה שזה הרבה תלוי כי אנחנו לא עושים מזה עניין ולכן היא לא רואה את זה כמשהו "חריג" "מוזר".
[ -
*האם בגן של הילדים שלכן יש ילדים אתיופים? אין היה שנה שעברה בגן של דביר
(בכלל מוזר שאין לנו בפורום מישהי אתיופית... או שיש?!)
* האם הילדים שתלכן מתחברים באופן שונה לאותם ילדים?לדביר זה היה ממש טבעי ורגיל
* אם יש- האם אתן משקיעות בחיבור של הילד עם ילדים אלו יותר? על מנת ליצור חוסר גזענות?אם אותו ילד בגינה דביר מעצמו הולך לשחק איתו...לא משקיעה...מצד שני לא מראה גזענות
אם אין- האם הילדים שלכן נפגשו עם ילדים אתיופים בגינה/ בטיול/ בשכונה.. הם התסכלו עליהם שונה?לא ,רגילים ...רוב העובדים של בעלי הם אתיופים ...אז הם
רואים ונפגשים איתם ....בעלי מאוד עוזר לאתיופים בעבודתו...ומקדם אותם בתפקידים
הפיתרון הוא לדעתי בהורים איך הם עונים לילד שהם רואים משהו שונה
מגיל קטן ...אם הילדים מבינים שיש אנשים שונים...ורואים שההורים לא משדרים
גזענות הם בעצמם לא ישדרו וידחו
סליחה על החפירה..
[center] -
גם לשקד וגם לכרמל היו ילדות אתיופיות בגן/ביה"ס
שתיהן לא ייחסו תשומת לב מיוחדת לצבע העור שלהן
בכיתה של כרמל הבנות האתיופיות גיבשו את עצמן בחבורה ולא ממש מתחברות לילדות אחרות
אבל ליד כרמל ישבה ילדה אתיופיות וכרמל ממש עזרה, היא אפילו קיבלה מהמורה פתק להורים על כל הסיוע שהיא נתנה לילדה...
הזורע חיטה דואג לשנה,
הנוטע עצים דואג לשנים,
המחנך נפשות דואג לדורות (הרב קוק) -
עבודה שחורה
אהוד בנאי
מילים ולחן: אהוד בנאי
האחים כהי העור שבאים מאתיופיה
מביאים איתם מסורת מופלאה ועתיקה
הבנים האובדים, אחרי תלאות הדרך
מגלים לאט לאט את הארץ הרחוקה
הם שנים חלמו עליה, ועכשיו זו המציאות
כשאומרים להם לטבול, לשטוף את התמימות.
ואני בעיניהם ראיתי איזה אור
ומי יידע אם אברהם לא היה שחור??!?!
האחים כהי העור במרכז קליטה בטבריה
מנסים לקלוט ולהיקלט וזה לא קל
מאצל הדורה, מעבר להרי החושך
אל הרחוב המקומי, הדיגיטאלי, המבולבל.
הם שנים חלמו על בית ועכשיו זו המציאות
גם בבית זה קורה, נמשכת הגלות
ואני בעיניהם ראיתי איזה אור
ומי יידע אם אברהם לא היה שחור??!?
האחים כהי העור יחפים בצד הדרך
מוליכים את עלבונם ברגל אל העיר
הם עומדים מול הבניין, הם עומדים מול לב של אבן
מחכים שתיפתח הדלת מבפנים.
הם היו נאמנים, כן, הם חיכו לה לבשורה
ועכשיו מה שנשאר זו עבודה שחורה.
ראו את הזעקה של אהוד בנאי שהוא, אישית, הזמר הישראלי האהוב עלי.
שיר מופלא ומדויק באמיתותו...שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il -
שמש, לא מזמן היה פה דין על אפליה מתקנת.
אשמח לשמוע מה ההבדל העקרוני לדעתך בין אפליה מתקנת לגזענות, אבל לא נראה לי שתוכלי לשנות את דעתי... -
א. אני לא מנסה ובטח לא מצליחה, לשנות את דעתו של אף אחד.
מצידי - שלכל אחד תהיה איזה דעה שבא לו.
זה ממש לא ענייני דעות של מישהו אחר, ובטח שלא ענייני לנסות (או להצליח) לשנות משהו .
ב. כידוע, אני עובדת בתחום בריאות הנפש. בתחום של השלמת השכלה, או "השכלה נתמכת" לנפגעי נפש ברמות פגיעה גבוהות - מ - 40% נכות נפשית, ויותר. הן בתחום בו אני עוסקת, והן בתחום התעסוקה (נקרא גם "תעסוקה נתמכת"), השיוויון בין אוכלוסיה רגילה לאוכלוסיית נפגעי הנפש, מתאפשר (בשטח, במציאות היומיומית) רק תודות לסוג של העדפה מתקנת שהמדינה לוקחת עליה אחריות - ועל ידי יצירת מקומות עבודה, מקומות לימוד, הנחות והשתתפויות של גופים ממשלתיים - ניתן לקיים פה חיים סבירים גם עבור בעלי מוגבלויות!
החברה שמעסיקה אותי יוצרת מידי יום אפשרות מגורים בקהילה עבור נפגעי נפש, על ידי רכישת קומות שלמות בבנייני מגורים - שמיועדות לאכלוס של נפש ברמת תפקוד סבירה.
אם זה לא היה קיים - אני רוצה לראות הוכחה אחת בשטח, להסכמה של דיירים בבניין מגורים בלב עיר מרכזית לאכלוס דירות על ידי נפגעי נפש!
ומי בעל המפעל שמתוך אלטרואיזם טהור יסכים לשלב פועלים נפגעי נפש בפס הייצור שלו?
והאם מנהל/ת בית ספר להשלמת השכלת בסיס או השלמת בגרויות ("לחמן" לדוגמא? או "תיכון תל אביב"?) אכן יסכים לשלב בכיתת "בריאים" את אותו סכיזופרן בתפקוד גבוה, לולא הליווי הצמוד של בעל המקצוע?...
אז, אלו דוגמאות מהשטח, ל"אפליה מתקנת", או תקראי לה באמת איך שבא לך.
ולא. ממש לא ניסיתי וכנראה גם לא הצלחתי לשכנע אף אחד.
למען האמת?.... דעות כאלו ואחרות לא ממש מעניינות אותי, עד כדי ה"רצון לשכנע" מישהו במשהו...שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il -
שרוני אני שומעת מבעד לכתוב שאתם עושים שם באמת עבודת קודש. יוצא לי לפעמים לטפל בפגועי נפש וזו אוכלוסיה באמת מסכנה מה גם שהסטיגמה עליהם נוראית
-
אנחנו בארה״ב ומין הסתם הכל מעורב. חברה הכי טובה של אמה בכיתה השנה הייתה עם צבע עור חום (ככה אמה קוראת לזה). הגננת שלה לפני זה הייתה שחורה (אמה הייתה מתה עליה!). רופא ילדים של הבנות אצלינו שחור, אמה מתה עליו, קירה קצת פחות אבל זה ממש לא קשור לצבע עור אלא לבדיקות שהוא עושה לה.
אז ברור שזה קורה כי אנחנו פה גרים בחברה מעורבת, אבל אמה מהתחלה לא הייתה מבדילה. הייתה לי חברה מלימודים שאחר כך עבדה איתי ממוצא אתיופי. פעם אחת פגשנו אותה בים (אמה הייתה בערך בת 10 חודשים) ואמה הגיבה אליה בדיוק כמו שהייתה מגיבה לבן אדם עם עור לבן.
מה שאני רוצה להגיד זה שאני מסכימה איתך, שאם ילדים אף פעם לא ראו מישהו שונה ,בגיל מסוים זה יראה להם מוזר. מצד שני זה תלוי גם איך ההורים מגיבים ומה הם אומרים (במיוחד כשהם חושבים שהילדים לא שומעים).
לאמה זה בא ממש טבעי. כשהייתה קטנה יותר היא הייתה עושה לי פדיחות חופשי, לדוגמא הייתי איתה במוסך יום אחד והמכונאי (שחור) פתח את המכסה של הרכב. אז היא שאלה אותי בקול רם ותמים למה האיש החום פתח לנו את האוטו. למזלי הוא לקח את בסבבה וצחקנו ביחד.
אנה -
וואי שרון- אני מתה על השיר הזה..
אני גם באמת חושבת שבני ישראל היו שחורים!! הם היו במדבר..
מן הסתם אברהם בכלל היה שחור.
ורק אנחנו (אני לפחות) דמיינתי אותו כזה לבן.. -
היי,
בגן של הבן שלי אין ילדים אתיופים אבל יש לי חברה אתיופיות וכשהבן שלי ראה אותה הוא לא שאל שום דבר לגבי צבע העור שלה וגם כשאנחנו יוצאים לטיול ואנחנו רואים ילדים אתיופים הבן שלי לא מתייחס כאילו הם שונים אני הרגלתי אותו מגיל קטן שכולם שווים -
בפתח תקוה היו לנו לתקופה קצרה בדירה ליד שכנים אתיופיים (הם יום בהיר אחד נעלמו והסתבר שהאבא היכה את האמא
-
את שואלת שאלות צאד מענייניות והדיון בהן הוא מאד חשוב
אצלנו אין אתיופים, גם לא רוסים....אצלנו יש אפריקיים מההאיטי, יש מקסיקנים, יש ספרדים וכו
הילדים שלי לומדים בגן יהודי והולכים לשם גם(מיעוט אמנם)ילדים שהם לא יהודים ולא לבנים
אצל שניהם מאז ומתמיד היה בין ילד אחד לשלושה ילדים כהי עור ומעולם, אבל מעולם לא חשתי בגזענות מצידם, הם משחקים עם כולם באופן שווה כמו כל ילד אחר בגילם
ולא, אין לנו חברים שאינם לבנים או שאינם יהודים ויתרה מכך אין לנו חברים שהם לא ישראלים
