אז הנה, כרגיל, - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • אז כל פעם שאני מדברת ומתלהבת מהצלחה כלשהי, מגיע הבום.

    (אני מתנצלת מראש שאני פה רק כשדחוף לי מאוד. בנוסף לעומס עם הילדים יש לנו בעיה באינטרנט שקשה ומעצבן לגלוש בו אז כמעט לא עושים את זה... עד שיטופל...)
    אז שוב בעניין הגמילה.
    אנחנו כבר שבוע עם תחתונים.
    כמו שתיארתי הכל בסדר,,,,

    חוץ מ.....הקקי

6 תגובות
עמוד 1
  • לנסות לדעת מתי בערך אמור להיות לו -שעות קבועות אולי אחרי אוכל וזה..
    ולעודד אותו לשבת על האסלה(אפשר להבטיח איזה צ'ופר) אם יצא משהו..

    3 פיספוסים זה ממש בקטנה...
  • ועוד משהו, אם את רואה שקשה לו לשבת באסלה..אפשר סיר..
  • ס ב ל נ ו ת

    נורא קשה להם עם קקי. שחר נגמר תוך יומיים מפיפי וקקי לקח לו הרבה זמן. אני הצעתי קקי פרס. חשוב לא להראות שזה מטריד אותך. עשה קקי? לא נורא בוא ננקה ולעודד אותו שפעם הבאה הוא יצליח. לא לשאול יש לך קקי יש לך פיפי לתת לו ללמוד את עצמו לבד.
    ושוב - ס ב ל נ ו ת
  • קקי זה סיפור אחר בייחוד אצל בנים (ככה אני שמתי לב)
    לנדב לקח חודש להתגבר על הפחד הנקד' שיא היתה שהיינו במקום ציבורי והוא ממש התלכלך ונבהל/התבאס על הלכלוך אח"כ הבטחתי לו שוחד גדול יחסית ואז זה זה עבד.
    עם יאיר גם לקח לו שבועיים בערך להתגבר על הפחד .
    ושניהם נגמלו מפיפי תוך יומיים-שלושה.

    אני אומרת תני לו לפספס , על הרצפה , בתחתונים . בשום פנים ואופן לא להציע חיתול לקקי וכמו שאמרו לפני סבלנות !
    בהצלחה
  • טוב לדעת שזה בגדר הנורמלי והסביר


  • בהחלט סבלנות ושהוא לא יראה שזה משגע אתכם או מכעיס

    גם לרום אופיר לקח זמן. היא לא הסכימה לשבת וכל פעם שהיה לה היה מתאפקת. היתה מבקשת ללכת לשירותים ובאמצע הדרך מתחרטת וככה מלאאאא פעמים עד שבסוף כבר לא יכלה יותר להתאפק (לפעמים זה היה רק למחרת). וגם כשישבה זה היה בבכי. התעקשתי איתה כי ידעתי שזה כבר ממש חייב לצאת (אחרי יום- יומיים שזה היה מציק לה).

    ישבה ובכתה "אין קקי, אין קקי" ותוך כדי היתה עושה ואז מאושרת
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה