פרצו לנו לבית :-( - הריון ולידה

לא מפסיקה לבכות
לא חשבתי שזה כל כך נורא כשפורצים לבית.

לקחו את ה xbox, את הטאבלט של הבנות. כל זה כפרות.
הלפטופ והמצלמות של בעלי לא ראו למזלינו.
אבל כל התכשיטים שלי. הכל!
יהלומים, דברים שחשובים לי בגלל ערכם הנפשי יותר מאשר ערכם הכספי (הלא קטן בכלל). דברים משפחתיים שעוברים מדור לדור כבר מאות שנים
לפחות נשארה הטבעת נושיואין...
ועד הבן ז.ונה בחר! יש לי את ה״תכשיטים״ של הבנות. סתם אבנים. אותם לא לקח...
פלאפונים שלא שווים (יש לנו מגירה של פלאפונים של פעם) לא לקח.
את המילון אנגלי עיברי האלקטרוני (סתם בולשיט שנשאר לי מהלימודים) הוציא מהנרתיק לבדוק ולא לקח.
אבל הכי מפחיד שהוא הפך את הבית! את כל התחתונים ואת המגירות של איתן.
את הארון של הבנות. את הארונות בחדר האמבטיה...
כרגע אני לא נוגעת בכלום, מחכה למז״פ. כל פעם שאני נכנסת לחדר ורואה את כל הקופסאות של התכשיטים על המיטה, אני מתכילה לבכות שוב.

וסבתא שלי תפסה אותו על חם! היא נכנסה לחצר וראתה שמשהו לא בסדר. ניסתה להכנס לבית (יש לה מפתח) והדלת הייתה נעולה מבפנים.
ואז היא ראתה אותו בורח מהדלת של המרפסת, מדלג מעל הכלבה (חצי סוס) ובורח...
מפחיד לחשוב מה היה קורה לסבתא שלי אם הוא היה מחליט לטשטש עקבות...
כל כך חר.א לי...