אני שפויה בכלל או מה?! - נמאס לי כבר!! - הריון ולידה
היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
-
אז ככה...
לאחרונה אני באובססיה רצינית בקשר ללידה ולמה שיקרה.
יש לי מחשבות שליליות וקשה לי לחשוב חיובי ולהאמין שהכל יהיה בסדר.
אנשים מסביב מלחיצים אותי. צריך לצבוע את החדר, צריך לקנות שטיח חדש, צריך לנקות וצריך וצריך. וצריך לקנות חבילת לידה וצריך להתכונן וצריך וצריך.
ואני כולי בלחץ... אני נרגשת וכבר מצפה כל כך ליום הזה שאני אחבק את הגוזל הקטן שלי.
אבל משום מה ואני כולי עם דמעות לפעמים יוצא לי לחשוב באובססיה מחשבות שליליות שאולי חס וחלילה יקרה משהו לגוזל שלי בלידה? מה יהיה?! מה אני אעשה?! אני לא מבינה למה אני חושבת ככה ואיך לעזאזל אני מגיעה למחשבות האלה?! שלא נדע.
אתמול שיתפתי את בעלי בזה והוא הופתע ושאל למה לי לחשוב ככה ושהכל יהיה בסדר ושכל אישה עברה את זה ומיהר לשנות נושא.
כל כך קשה להבין אותי? את הפחדים שלי? את הדאגה שלי? את האובססיה החולנית הזאת?
שלא תבינו אותי לא נכון חס וחלילה. אבל אוף בא לי לבכות כל פעם שאני חושבת ככה.
וכל פעם שאני חושבת רע אני ממהרת לחשוב בכוח רק טוב וגם זה לא מצליח כל כך לפעמים כן לפעמים לא.
אני שפויה בכלל? אני נורמלית בכלל? כולכן כאן נרגשות ושמחות ורק אני דואגת בצורה כזאת?
[/url
11 תגובות
עמוד 1
-
מאמי
-
אבל זה נהיה ממש אובססיה כאילו הפחד הזה.
פשוט משתק אותי לגמרי. אני מעדיפה שיקרה לי משהו ולא לו... חס וחלילה שלא נדע.
[/url -
אני ממש מבינה אותך
אבל, אני מזכירה לעצמי כל הזמן שעשיתי סקירות אצל רופא מאד נחשב
הכל היה יסודי מאד, העובר גודל וזז
הכל תקין עד עכשיו
תראי, המון דברים יכולים לקרות
תכלס יש יותר סיכוי להפגע בתאונת דרכים מאשר שיקרה משהו בלידה
אני נמנעת מלקרוא סיפורים מפחידים, פשוט מעמידה פנים שלא ראיתי ולא שמעתי
אני מאמינה שיהיה טוב
אני יודעת שמשהו צא בסדר יש לכך סימנים מקדימים
אמא שלי אמרה שהיא אף פעם לא חשבה למשל שיכול להיות מצב שלא יהיה לעובר דופק
היא הלכה לבדיקהוזהו וככהלשאר הבדיקות וללידה
פשוטלא חושבים על זה
אני באופןאישי רוצה שיהיה ליווי של רופא פרטי זה מרגיע אותי ומבטיח לי שיהיה שם מישהו מקצועי -
את נורמלית לגמרי
כחלק מהחוויה להפוך להורים כרוך הרבה דאגה ורצון לגונן על הייצור חסר הישע שלנו.
את מאוד רוצה את הילד, והרצון הזה מפחיד בגלל כל הסיפורים
אני מאמינה בגישה שעדיף לשמוע כמה שפחות!
רק שתדעי שאני הכי מבינה אותך בעולם וסיפרתי פה כמה וכמה פעמים אץ סיפור החרדה שלי בהריון של רז..
הכל יהיה בסדר, אסונות יש בכל תחומי החיים ולא צריך לחשוב על זה..
ה׳ מכוון אותנו להכל! ומה שצריך להיות שלנו יהיה -
אני לא חושבת אישית שיש הבדל בין רופא ציבורי לבין רופא פרטי.
ההבדל היחיד הוא בכסף.
ואני לא רוצה להביא רופא פרטי וחושבת שזה מיותר גם.
אני כאילו יודעת שהכל בסדר ושהכל יהיה בסדר ושאני אצא מבית חולים בידיים מלאות עם הגוזל הקטן שלי.
אבל אני גם מפחדת!! מטריף אותי לגמרי!!
[/url -
מאמי לכולנו יש רגעי משבר
וההורמונים לא מטיבים
יותר חושבים שלילי מאשר חיובי
יש לך פשוט ocd קל ( מחשבות טורדניות )
שמעסיקות אותך .
שלי בתור אחת שחיה את הסרט ( מחשבות שליליות )
יש לשנות מחשבה בכל פעם שמגיעה אחת כזאת
כי ככה את חןשבת אחרת .
תעשי לך מין ריפוי עצמי ממש כמו תרפיה .
לכי למס׳ג טוב ( כמובן ממישהי מקצועית שעובדת עם הריוניות )
הטיפול הכי מוצלח הוא בתוך הראש שלך
את תשני קו מחשבה
כי יש בעולם לצערנו הרב הרבה דברים קשים ורעים
וצריך להתמודד ולפעמים קשה מאוד
אבל עם זאת יש גם דברים טובים
כמו העובר שנמצא בתוכך שיווחד בשעה טובה
בבריאות איתנה ולידה קלה !
אל דאגה הכל יעבור !
אורטל
ההצלחה מתחילה באמונה ! בהצלחה !
[url=http://www.tickerheaven.com/tickers2/] -
אורטל
[/url -
אורטל הסבירה בצורה יפה
פשוט להחליף מחשבה במחשבה -
אני יכולה להגיד לך שאני לפעמים גם מוטרדת.... קרה לי שבכיתי איזה פעמיים
חושבת מה יהיה ואיך יהיה...... ושהכל יהיה בסדר בלידה ושהתינוק יצא בריא ושלם
אבל אני לא מתחמקת ומסיחה את דעתי מהמחשבות האלה
אני חושבת שזו לא ככ דרך נכונה...
הן פשוט חולפות להן לבד
אם אצלך זה בא באופן הזה אז אולי באמת כמו שבנות אמרו להסיח את הדעת לפעילות/מחשבה אחרת
שיהיה לך בהצלחה וזה שיא הנורמאלי!!! -
נורמלי הורמונלי בובי...
תתאמצי כל פעם לשנות את המחשבה. אם לא מצליח אז לשנות את האווירה. לצאת מהבית, אפילו לזרוק זבל או משהו. פשוט שמשהו יסיח את דעתך.
