חויה מהבוקר - הריון ולידה

היום בבוקר עליתי על קו 3. כשהאוטובוס הגיע לתחנה שלפני התחנה שבה הייתי אמורה לרדת הוא כבר היה מלא בגברים חרדים. פתאום הסתכל אלי אחד מהם ואמר לי "אחורה!". התגובה הראשונית שלי - שוק טוטאלי! לא היה לי מושג מה לענות לו וגם במילא הייתי צריכה לרדת עוד דקה, אז קמתי לכיוון הדלת של הירידה ומיד תפס את מקומי בחור חרדי. אבל פתאום חזר אלי ההגיון והרגשתי שאם אני ארד, אני בעצם נתתי לו להשפיל אותי, ומעבר לזה - אנשים שהיו עדים לסיטואציה היו יכולים לחשוב שזה לגיטימי להעיף אישה לחלק האחורי של האוטובוס. החלטתי לא לרדת בתחנה שלי ובמקום זה הלכתי לעמוד בקדמת האוטובוס (כבר לא היה מקום פנוי) ליד האיש שאמר לי לקום. פתאום הרגשתי מלאת בטחון וששה אלי קרב, אבל הוא לא הבחין בי. היו נשים שבאו מהחלק האחורי של האוטובוס לחלק הקדמי כדי להעביר את הרב קו, אז חרדי אחד אמר לי משהו על זה שהנהג צריך גם להתעסק עם הכסף. אמרתי לו שאני לא צרייכה לשלם ושבכלל הייתי צריכה לרדת, אבל בגלל שאיש אחד אמר ללכת אחורה אני נשארת דוקא מקדימה. החרדי היה נחמד והסיט את השיחה לכיוון אחר, אז קצת נרגעתי, ובינתיים ראיתי שזה שפקד עלי לעבור אחורה הוא קצת מוזר, זרוק ומן הסתם לא פרטנר לויכוח, אז ויתרתי וירדתי מהאוטובוס מהדלת הקדמית. החלטתי שבפעם הבאה שמישהו יבקש ממני לקום אני אגיד לו בפשטות "לא רוצה!"
ולעיר ירושלים אני מאחלת שתמיד תתקשט בנשים. לא נראה לי שאלוקים יצר מין יפה כדי שנתאמץ כל החיים להסתתר מפני הגברים.
(אגב, כתבתי את אותו הטקסט בדיוק בפורום "ירושלים" בתפוז)