הסנדלר הולך יחף - הריון ולידה

כשרום היתה תינוקת היא סבלה מדלקות אוזניים חוזרות עד גיל שנתיים בערך. היינו כל הזמן במעקב אצל רופא משפחה וגם א.א.ג

בגיל שנתיים וחצי נאמר לנו לראשונה שיש לרום נוזלים באוזניים וצריך לעשות בדיקת שמיעה. עד אז אף רופא לא הזכיר נוזלים. כשאמרו לנו פתאום אמרנו שאולי בגלל זה יש לה עיכוב שפתי.

עשינו בדיקת שמיעה ואחרי 3 חודשים עשינו עוד אחת והמצב לא הראה שיפור אלא להפך. היתה ירידה בשמיעה והרופא המליץ על ניתוח כפתורים. לקראת גיל 3 בעלי אמר שהוא רוצה לקחת אותה להתפתחות הילד / קלינאית תקשורת. האמת, שהוא אמר כבר לפני אבל מכיוון שאני שמעתי מהרבה מאוד הורים אחרים שעד גיל 3 לא עושים כלום, לא מיהרתי. קצת אחרי גיל 3 היא עשתה את הניתוח ודי במקביל העברנו טפסים להתפתחות הילד.

אמנם לקח 4 חודשים אבל לפני 5 שבועות רום אופיר התחילה את הטיפול אצל הקלינאית תקשורת.

אחד המפגשים היה רק שלנו, ההורים, עם הקלינאית וכשציינו את עניין הכפתורים היא אמרה שזה לא מה שעיכב את השפה שלה והרגשתי עוד יותר רע

אתמול היינו אצלה ובסוף הטיפול היא אמרה שהיא ממליצה לעבור אבחון מקיף אצל הפסיכולוגית ושניתן לה את השנה הזאת להתקדם אבל אולי כדאי לשקול גן שפתי לשנה הבאה.

אין לי שום דבר נגד גן שפתי ואם זה מה שימליצו בסופו של דבר אנחנו נקבל את זה ואפילו נשמח.

אבל רע לי שלא התייחסתי לזה יותר ולא נתתי לזה את התשומת לב. אני מרגישה רע שהיא לא במקום טוב יותר ושלא קידמתי אותה מספיק אלא נתתי לה להתקדם לבד, בזמן שלה ובכוחות עצמה. ולא בטוח שהיא יכולה לעשות את זה בכוחות עצמה.

עד שהיא עברה את הניתוח היה לי את התירוץ "יש לה ירידה בשמיעה בגלל הנוזלים" ולכן הדיבור התעכב. עכשיו כבר אין את התירוץ הזה וצריך להתחיל לעבוד על מנת לקדם אותה.

מעבר לכך היא משתפת פעולה יפה אצל הקלינאית ומתרגשת ללכת אליה כל פעם.

התור לפסיכולוגית רק באמצע ספטמבר.... נחכה בסבלנות

ואחרי שחפרתי....