שאלה לאמהות לשלושה - הריון ולידה

אין לי 3...אבל..
שש וחצי זה לא מאוחר

בעלי חוזר יותר מאוחר ..
גם אני לבד ודי מתורגלת בלעשות הכלללללל לבד.
אני אוטוטוטו עם 3

טוב אולי הגזמתי קצת.
אני רוצה עוד ילד אבל אני גם חוששת
צריך רק לחייך!

לא כל הבנתי לאיזו תשובה את מצפה...

גם אצלי יש שלושה בהפרש מאוד צפוף וזה היה קצת יותר קשה בהתחלה והיום קוצרים את הפירות.

לא תמיד זה קל וגם אני מתפקדת לבד ומצליחה לצאת איתם לבד בלי עזרה של אף אחד.
עד שתכנסי להריון, עוד 9 חודשים של סחיבה הילדים שלך גדלים הבן הגדול שלך יהיה בסביבות גיל 7 זה עצמאות לכל דבר והבת שלך תהיה בת 5.

בקיצור את דווקא במקום נפלא בשביל להביא ילד/ה שלישי/ת.

יאללה לעבודה

תודה.
צריך רק לחייך!

יהיה לך פער די גדול בין השני לשלישי שזה משמעותי. אצלי זה ילד + 2 תינוקות. קל? לא. רגעי אושר? המון. ואני יודעת שעוד שנה כבר יהיה משמעותית יותר קל ומשמעותית יותר כיף.
להכל מתרגלים. אני 80% מהזמן לבד איתם - בעלי לא רואה אותם כל יום מבחינתי 6 וחצי זה אמצע היום

חה חה מצאת איפה לשאול..
רובנו פה עם 3 צפופים..
יש לך ילדים גדולים שאני בטוחה שיעזרו
ו18:30 זה ממש לא מאוחר

יהיה בסדר- ילדים זה שמחה

בסדר בסדר, אל תאכלו אותי.
שיתפתי קצת חששות אבל בחודש-חודשיים הקרובים אלך על זה
צריך רק לחייך!

אני רואה שכבר ענו לך

אנחנו לא חושבים הרבה - רצינו עוד אחרון - ואוטוטו היא מגיעה
[email protected]

img]
פייס: ortal_hori

אני אגיד לך את דעתי,נראה לי שהקפיצה ל-3,4 וכו' הוא הכי קל..כי השניים-הראשונים כבר מתורגלים בלשחק זה עם זו..

אצלי מהראשון לשני..זה הקטע..
כי הילד-הראשון זקוק לחיי-חברה אחה"צ ובסופש"ים..וצריך המון להשקיע בזאת!

בעלי לא חוזר כל יום הביתה... ומסתדרים, לומדים איך לתמרן נכון בין כולם, לה**** לכל אחת את הזמן שלה וכו', האמת שניצן די מגדלת עצמה

גם עלפי השעון שלנו 6 בערב זה לא מאוחר...
לי יש שלושה בהפרשים קטנים (אף אחד לא לגמרי עצמאי) ולדעתי ככל שהפער גדול כך יותר קל, או יותר נכון פחות קשה...
אני יכולה להגיד לך שההתחלה היתה קשה מאוד, בעיקר כי חווינו קשיים עם הקטן עד שגיליתי שהוא אלרגי לחלב כי עד אז כמעט השתגעתי... ומאז זה הולך ומשתפר.
רת צריכה להיות מוכנה לדברים, לדעת באופן פרקטי איך הולך להתנהל היום שלך ולהיות מוכנה נפשית לאתגר ולהנתמודדות ולדעת שזה הולך ומשתפר.
אומרים שבסוף נקצור את הפרות... אני יעדכן עוד כמה שנים

ילד שלישי מביא את הסטירה של החיים. תתכונני.
ההבדל עצום בין מספר 3-4 ל1-2 ....
אין מתורגלים.
מסתדרים.
אני גם עם שלושה.
6 וחצי? זה צהריים בעבודה שלו...
הוא יוצא 6 בבוקר חוזר 19 וחצי בחסד....
אני אומרת את האמת בפרצוף לא באה ליפייף לך את המצב.
לא קל.אבל לא קשה כשמתרגלים

אצלי המעבר בין 1 ל2 היה מאוד מאוד קשה,וההפרש היה שנה ו-11.
ככה שלגדולה עוד היה טיטול,מוצץ,בקבוק...(לשתיה לא מטרנה).
עכשיו בין הקטנה לתינוק יש שלוש שנים וזה יותר קל,שתיהן כבר עצמאיות יחסית,גמולות מטיטוחים בקבוקים וכו'...אני ממש נהנית ממנו.
אחה"צ והערב בדרך כלל אני לבד,לבעלי אין שעות קבועות וכל יום נראה אחרת אבל נדיר שהוא כאן בשעות האלה,ולמדתי להסתדר.
הדבר הכי חשוב לדעתי הוא גמישות מחשבתית...לזרום,להיות יצירתית יחד עם גבולות וחוקים ברורים,ככה הילדים יודעים מה מצופה מהם ולא כל דבר הוא מלחמה,מצד שני בשעת צורך לדעת לשחרר ולזרום.

18:30?!!!!!!!!!!
בחלומות הרטובים שלי

מסתדרים תאמיני לי, הכל מתגמד לעומת האושר הזה
אם לי יש חמישה ואני רואה באופק את גברת הכל סבבה!!!!
בקיצור...שיהיה המון המון בהצלחה