בקשר לשרשור ט"ו באב - סקר/דיון/לתת בראש - הריון ולידה

אני חושבת שהכל טמון בעובדה שאנחנו , עם כל הכבוד לפמינסטיות , כולנו באיזה מקום קצת שובניסטיות ורוצות שהגבר הוא זה שיהיה הג'נטלמן , שיחזר,
שיזכור , שיחשוב לבד , ושיבין ש"כלום" זה לא באמת כלום ...

אני גם קיבלתי זר פרחים, לא ציפתי אפילו לקבל , אני לא צריכה חג/יום אהבה כדי לקבל משהו...
אני חושבת שכל העינין הזה של הימים האלה כל כך הפכו לחומריים ותחורותיים מי מביא מה למי וכמה ולמה
למה כל זה?

אני לא חושבת צריך יום אחד בשנה לזכות באהבה מבן הזוג צריך שכל השנה יזכרו אותנו יעריכו אותנו ויתנו לנו מילה טובה וכמובן שיהיה הדדי

אני פשוט מנמיכה ציפיות ולפעמים אפילו לא חושבת על זה בכלל.
ואז כשאני מקבלת אני גם מופתעת, גם מוחמאת וגם מאושרת

קיבלתי פרחים

כשאני אומרת כלום הוא יודע יפה שהכוונה היא תקנה את כל היהלומים בחנות

לא כעסתי כי לא קיבלתי מתנה בט"ו באב, אני לא בת 16.
"נעלבתי" כי האיש שלי הוא לא רומנטיקן.אין סתם הפתעות ומתנות,אז אני כן מצפה (ומודיעה ומזכירה) שביום של תירוץ מעולה להתייחס, שייתן משהו.
ולענייננו-הייתי מתרגשת פי מליון מעוגיות שהיה מכין עם נועם למשל,מאשר משהו שקנה בקניון.
זה לא העניין החומרי.זה המחשבה על משהו מעבר.
אני כן מפתיעה,קונה מפנקת...ומצפה למשהו קטן.

ענבר

אני דוגלת ב"נאה דורש - נאה מקיים", אז אולי אני מוכשרת מעט בכתיבה ויודעת לכתוב ברכות נחמדות, אבל גם אם הוא היה כותב לי "אני אוהב אותך" עם פרח זה היה מספיק לי


הזורע חיטה דואג לשנה,
הנוטע עצים דואג לשנים,
המחנך נפשות דואג לדורות (הרב קוק)

אנחנו כבר מזמן לא עושים כלום ליום אהבה או לוולנטיין דיי או ליום האישה וכאלה.
אנחנו לא צריכים את ה״הוכחות אהבה״ האלה שהחברה מכתיבה לנו.
הוכחת האהבה אצלינו היא בשיגרה.
לא צריך שיהיה רשום ביומן שזה יום אהבה כדי להכניס פתק לכיס של החולצה שלו עם הצעה מגונה לערב.
לא צריך יום אהבה כדי שביום שפרצו לי וגנבו לי את כל התכשיטים, ממש באותו ערב (עם כל הבאלגן של אותו יום) בעלי ילך ויקנה לי זוג עגילים.
עדיף שהבעל יפרגן ויקרצף לבד את כל הבית בהפתעה לא ביום האישה אלא ביום שהוא רואה שאני ממש עייפה.
עדיף לקנות לו תחתונים חמודות סתם כי ראיתי בחנות, אהבתי, חשבתי עליו והיה לי חשק לעשות לו הפתעה.
המתנות הכי נעימות זה אלו שבאות בלי סיבה. לא כי מישהו החליט שהיום זה היום למתנה.
אלא כי אני (או הוא) החלטתי שאני רוצה לתת.
וזה כמובן הדדי.
אחרת זה לא שווה.
למרות שאני מכירה את הסחורה שלי. אני יודעת שהוא לא רומנטיקן. הוא איש חומרי יותר.
לכן אני גם לא כועסת שהוא לא עומד בציפיות הרומנטיות שלי. מה יש לכעוס? זה מה יש. אי אפשר לשנות זאת, אפשר רק לקבל.

מה שכן, אני מצפה ממנו שיזכור תאריכים.
אבוי לו אם שכח את יום הנישואין, או חו״ח את יום ההולדת.
כאילו, אפילו סתם. מדברים על יום נישואין ואז אני שואלת מתי זה? לפעמים הוא מקרטע... מקבל בראש על זה (ברוח טובה כמובן).
ליום נושואין אני כן מצפה לפרחים. כי זה יום מיוחד שהוא רק שלנו. וגם אומרת לו את זה ישירות. לא מצפה ממנו שינחנש. למרות שהיו כבר 10 כאלה, אני עדיין כל שנה אומרת לו את זה מחדש.
ליום הולדת כמובן תיהיה מתנה.
אני אוהבת לקבל הפתעות. בעלי לא יודע להפתיע. זה כן, אני כל שנה מבקשת שיפתיע. כי לא משנה לי מה זה יהיה, אני לא אתאכזב בכל מקרה כי זה יהיה בהפתעה.
לפעמים שה מצליח לי, לפעמים לא. ואז הוא שובר את הראש עד שנשבר ולוקר אותי לבחור לי מתנה.
לא כועסת. לפעמים מתאכזבת (מעצם זה שלא הצליח לחשוב על משהו) אבל שוב, מכירה את מה שיש לי ביד.
__________________________________________________________________

בעלי אף פעם לא היה קונה לי מתנות בימים כאלו (וגם אני לא לו)
אבל מתנות ליומולדת, אנחנו משקיעים אחד בשני.
ולפעמים כותבים פתקים כאלו חמודים אחד לשני ומחביאים בארנק - יותר כיף מSMS

טו באב וולנטיין זה נחמד בטירוף (אפילו הציעו לי נישואין בוולנטיין), ומידי פעם אני מקבלת מתנות,
אבל אני הכי מתרפקת ומתענגת על הודעה של "אוהב אותך"... ככה out of the blue
מצלמת לי את המסך ומרגישה שוב בת 17
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

אף פעם לא חגגתי את כל הדברים הקיטשיים האלה

אז אני תמיד מפנקת ביום הולדת ויום נישואים אם במתנה ואם בארוחה רומנטית
ובמהלך השנה תמיד דואגת למחוות קטנות מבגד נחמד ועד להכנת ארוחות שאוהב עוגות ומטעמים
אני דואגת לתחזוקת הבית ולעבודות הבית - מכבסת לו את הבגדים

ומצפה מינימום אחד קטן פצפון לפרח קטן ביום האהבה נישואים יום הולדת או כשאני יולדת למשל

בעלי לא רומנטי אפילו לא קצת וכן זה כואב לי מאוד
אז מילא אם בשאר השנה היו מחוות קטנות פה ושם הייתי סותמת - אבל גם ביום שיש כבר תירוץ זה לא קורה? אותי זה מעליב ואני לא מתביישת בזה
שנה שעברה השתחררתי מבית חולים עם נועם ביום האהבה חיכיתי שיבוא עם בלון או פרח או שוקולד וכלום
אמרתי טוב אבוא הביתה יחכו פרחים או איזה שלט על הדלת וכלום
הבאתי לו על הראש והנה עוד שנה הגיעה וכלום
אז הבאתי לו על הראש (והכנתי לו כדורי שוקולד שהוא כל כך אוהב יחד עם להב)
נראה מה יהיה שנה הבאה.... (או במהלך השנה)

אוקי. הבנתי.
מה אגיד לכן? אתן צודקות!!!!!!!!!!!!!!
סליחה אם נשמעתי ביקורתית (אני? ביקורתית?

אצלנו אני תמיד קונה לו אפילו סתם שאני הולכת לקנות לעצמי ואפילו סתם להסתובב מה לעשות אני אוהבת קניות.
זוכרת כל התאריכים ותמיד מביא משהו או כותבת.
הוא לעומת זאת גם תמיד בלידות כל הלידות קבלתי מתנות, בימי הולדת, יום האהבה תמיד שואל מה אני רוצה שיקנה לי ואם אני לא רוצה כלום אז תמיד מוסיף עוד קצת כסף ממה שהוא מביא הביתה (נהג מונית) ונותן לי ואומר קחי תקני משהו חוץ מזה שאני תמיד קונה לעצמי בלי שום קשר.