אין לי כוח יותר להילחם - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • אוף!
    אין לי כוח להמשיך להילחם על המערכת היחסים הזאת!
    זה כואב מאוד!!!
    מצד אחד יש ימים טובים בהם אני נזכרת שאני אוהבת אותו
    ואז באים הימים היותר רעים בהם אני כלכך לא מבינה מה אני עושה איתו
    מרגישה שחסר לי בעל תומך חסר לי הבנה חסר לי אהבה
    אני מרגישה פשוט שאין טעם!
    אותם ריבים,אותם מחלוקות אותם תובנות...
    ומצד שני מה? לגדל ילדה בלי אבא? לא להביא לה אחים לעולם?
    לחזור לדרום שוב עם ההורים?
    מה החלופה.. חיים שמאושרים פעם כן פעם לא פעם למה לא מלאים בחוסר סיפוק והרבה עצבים או לבד שקט עם מחיר כבד מאוד לשלם.

    בא לי פשוט לישון עד שזה יעבור
    אין לי חשק לכלום, ואין לי אפילו רצון לסלוח על כלום

    בא לי לבכות!


20 תגובות
עמוד 1
  • אוף מאמי....




  • לנסות להעצים את הטוב. וגם אני חושבת שייעוץ זוגי יכול לעזור.

  • מאמי אני בדעה איפה שלא טוב לא נישארים
    אני יכולה להגיד לך שיש לי חברה שהיא התחתנה בגין 19 ובגיל 21 היא התגרשה עם ילד
    היא הייתה שבר כלי בהתחלה חזרה להורים
    תוך פחות משנה משהתגרשה היא התחתנה עם בחור מקסים שאוהב את הבן שלה יותר מאשר שהיא אוהבת אותו

    מאמי שולחת לך ים של חיבוקים וחיזוקים

  • תודה בננות העצוב הוא - שאנחנו כבר חודשיים בטיפול זוגי


  • זה לא עצוב
    זה תהליך. טיפול הוא תהליך
    יש ירידות ויש עליות, יש ימים שנראה שחוזרים למסלול ויש ימים שממש לא
    חודשיים זה לא הרבה זמן לטיפול
    מה שחשוב יותר זה איך הולך בטיפול, אם מצליחים לדבר על הבעיות וליישם את העצות
    ואיך הכימיה עם המטפל/ת?
  • ג'ורדן, שלחתי לך הודעה בוואטסאפ...

    תני לטיפול צ'אנס, זה לא קל, זה תהליך ארוך שלעיתים מתחיל מירידה לצורך עליה... אם את באמת מאמינה שיש על מה להילחם הרי ששוה להילחם על זה.

    לחזור להורים את תמיד תוכלי, אם את מוותרת עכשיו אולי זה יהיה לעד.

    אוהבת אותך, ופה בשבילך מתי שתרצי
  • ג'ולי- יש אחלה כימיה ובטיפול הכל בסדר מתחבקים אחרי..
    האמת שבוע שעבר הוא הלך לבד ושוב היה שבוע נוראי!!!

    שימריתוש - אוהבת אותך נשמה שלי..
    והוואטס אפ שלי לא עובד כי הוא נייד לי את הטלפון לרמי לוי והטלפון שלי בלי אינטרנט כבר ימבה זמן


  • אני גאה בכם שאתם בטיפול זוגי!

    חכי תני לזה זמן, כמו שגולי כתבה זה תהליך, לא פותרים בעיות בכל כך מעט זמן

    הלוואי ויהיה לך רק טוב ורק ימים מאושרים ומלא אהבה ואור וחיוכים וכיף ושמחה וריקודים ושיר בלב



  • בגדול כתבתי לך שהטיפול הפסיכולוגי שאני ולירון התחלנו אחרי שארבל נפטרה הפך מהר מאד לטיפול זוגי, זה שיפר לנו בצורה מדהימה את התקשורת, ההבנה ובכלל את החיים הזוגיים שלנו. הילד הזה (שיהיה בריא ב"ה) יקבל הורים הרבה יותר טובים ומאוחדים משארבל היתה מקבלת אם היא היתה איתנו היום.

    זה לוקח זמן אבל יש דברים ששווה להילחם עליהם.
  • גם אני בדעת הרוב פה.... תהליך של טיפול זוגי לוקח זמן... את חייבת לתת לזה צ'אנס לפני שאתם מרימים ידיים...
    כל טיפול זה משהו שלוקח זמן עד שרואים תוצאות.. וכמו שרשמו לך תמיד תהיה לך האופציה לחזור להורים, אבל את חייבת לתת הזדמנות במיוחד בשביל אגם...
    תהיי חזקה, זה בטוח לא קל, אבל בימים כאלה תזכרי את הטוב שבנישואים שלכם, את הימים הטובים...

  • מאמי תראי, חיי זוגיות זה לא דבר קל.. הם מאוד מורכבים.. וכמו בכל דבר בחיים יש להם יתרונות וגם חסרונות!
    ילד מקשה מאוד את הזוגיות! לאט לאט.. תנסו שניכם להיות יותר סבלניים.
    אתם נבלעים בתוך השיגרה- תנסו לשחרר, העייפות, העבודה האנטנסיווית, גידול הילדה בטח ובטח שלא מקל את החיים.
    אני חושבת שאם יש עדיין אפילו ניצוץ של אהבה- אפשר להצית אותו מחדש...
    כי אמנם גם כשהכל נראה אבוד, החיים בתור אם חד הורית תמיד נראים לי יותר קשים


  • קודם כל קבלי מלא מלא
  • לא לוותר...
    כמה שיותר לנסות לשקם את מה שנהרס עד עכשיו.
    תהיי חזקה... זה בהחלט לא קל, אבל תחשבי שיש לך ילדה קטנה בבית שמרגישה הכל ובפרט את האוירה.
    תלחמי בשבילה...
    מקווה לטוב עבורך.
    תקופה לא קלה...

    [URL=http://www1.glitterphoto.net/]
  • לא יודעת מה להגיד לך.
    2 הטיעונים שהעלת בעד ונגד מאד הגיוניים....

    זאת החלטה קשה והלוואי ותמצאי את התשובה ותיהיי שלמה איתה ...! 


  • יקירתי צר לי שאת צריכה להרגיש ככה. רק שתדעי שלכולנו הנישואים הם עבודה קשה, יש עליות ומורדות ויש ימים שאין כוח להילחם יותר אבל בסופו של דבר אם נראה לך שיש משהו ולו הקטן ביותר ששווה שבשבילו תישארו יחד, אז קודם תנסי הכל. אני דווקא חושבת שהילדה ב״ה כן תעשה טוב. אני לא יודעת מה הבעיות שלכן אבל רק טיפ אחד קטן זה פשוט להגיד הכל הכל לא משנה כמה זה יכול להכאיב ולפעמים חושבים שמשהו נורא ובסוף הוא מסתבר כשום כלום.
    לבנתיים קבלי המון חיבוקים וחיזוקים
  • אני כל כך מבינה אותך...

    יום טוב יום רע
    יום הכל מושלם
    ויום את לא מבינה מי איתך בבית...

    החלטה קשה בפנייך...

    אל תזרקי הכל לפח...
    אבל גם תביני שאם הבנאדם משתנה אחרי הטיפול או שיחה ביניכם ואחרי כמה ימים חוזר להיות אותו אחד שאת לא מסוגלת לחיות איתו... אז אולי אין בו באמת את הכוח לשינוי...

    הלוואי שאת עצותיי הייתי לוקחת גם לעצמי...

  • אין לי כוח אפילו לפתוח מה קורה אצלנו...

  • חשבתי שזה רק אצלי מסתבר שלא...

    מה הקטע של הבעלים האלה שהם משתנים אחרי הלידה????
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה