שמירת הריון- די עצובה... - הריון ולידה

כבר 3 שבועות אני בשמירת הריון. כעת אני בשבוע 24.
ב"ה לא מדובר על מצב שמחייב אותי במנוחה מתמדת. העניין הוא, שאני נאלצת לנסוע לעבודה ב- 3 אוטובוסים, שעה וחצי לפחות לכל כיוון, וכן, רישיון נהיגה יהיה לי אולי בגלגול הבא, אם לא אהיה לקוית ראייה. חוץ מזה, העבודה אינטנסיבית, ומסתיימת ב- 20.:00 בערב, ולעיתים אף יותר מאוחר. אני עובדת סוציאלית בהוסטלים, לבוגרים בעלי לקויות שכליות, הפרעות רגשיות- נפשיות, והפרעות התנהגות.

בכל אופן, כבר פעמיים הגעתי למיון נשים עקב תשישות. איפה כל האנרגיות שהיו לי לפני ההריון? פעם הייתי מסוגלת לעבוד 12-13 שעות ביום, לא כולל זמן הנסיעות, ולעיתים אפילו לקפוץ לשיעור כפול בסטודיו סי.

אז כרגע אסור לי לעבוד, ועל התעמלות בכלל אין מה לדבר... זה באמת מה שצריך להיות, כי יש ימים בהם אני עייפה כל כך...

הבעיה שאני מאוד מתגעגעת לעבודה. אנחנו בשיא הקיץ, וההורמונים של המטופלים שלי משתוללים, ואני כל כך אוהבת את כל האקשן הזה... ועכשיו יש ממלאת מקום, שיושבת במשרד שלי, שעורכת במקומי שיחות עם המטופלים שלי, ומדריכה את הצוות שלי. יחד עם חופשת הלידה הצפויה, זה ימשך כך לפחות חצי שנה. סיכוי מצוין שזה ימשך אפילו לתמיד, כי אני לא כ"כ מצליחה לראות איך העבודה הספציפית הזו משתלבת עם חיי משפחה.

ברור לי שהעובר יותר חשוב מהכול, ואני חייבת לעשות הכול כדי לשמור עליו, אבל זה לא גורם לי להתגעגע לעבודה פחות...

סליחה על החפירה.