הלילה טיפל בילדה לבד, חוץ מפעם אחת שקמתי להחליף לה.... איזה מתוק הוא!!!!!



איזה מזל שיש לי אותו....



רק שהנסיבות היו רצת עצובות...
אתמול בערב אני פשוט התחלתי לבכות ממש.... לא יודעת מה עבר עליי, חשבתי דברים רעים ולא הצלחתי לעצור את הבכי... גילינו גם שלא חישבנו נכון את הכמויות של אוכל שנתנו לילדה, אז היינו בשוק, והכי גרוע - זה בגללי, קראתי לא נכון את ההוראות




היה לי כל-כך קשה עם זה, וגם בעלולי התחיל לחפור ולחשב כמה אוכל היא קיבלה ועשה את זה איזה שעה אם לא יותר והוציא ממני את כל המיצים ובקיצר שיגע לי את המוח לגמרי, אז פשוט נשפכתי... בתהחלה בדמעות, ואחרי זה פשוט נרדמתי כל-כך שלא הצלחתי לקום בלילה לעזור להאכיל את הילדה...



בושות לי, פדיחות לי ואוי ואבוי בקיצור....
לפחות רופאת ילדים המקסימה היום התקשרה בעצמה

לשאול משהו אז ביקשתי ממנה עוד הסברים על הנקה והיא ממש ממש עזרה לי!
ועוד משהו - אתמול המתוקה שלנו חגגה שבוע




אנחנו עדיין לא קולטים עד הסוף שיש לנו אוצר, ומופתעים כל פעם מחדש, ומנסים לעקל ולהפנים, תוך טיפול מסור (מבלי להתחשב בשטויות שאני עושה

)
••• לחיות בידיעה שמישהו זקוק לך - זה האושר הכי גדול בעולם....•••
