אני מודה :( - הריון ולידה

גם לי זה היה ככה

ובאמת- ככה זה בימים הראשונים
אח"כ יותר לומדים להסתדר ולשלב עוד דברים

מאמי זה לוקח זמן. זה קשה זה מורכב החיים משתנים וצריך להתרגל אליהם.

כל גיל מביא איתו אתגרים חדשים
עכשיו אין שגרת יום ואת לא מספיקה לסיים או להתחיל לשתות קפה
אחר כך היא תרצה אותך צמודה שתשחקי איתה על משטח פעילות ותבכה כשאת הולכת
אחר כך היא תתחיל לזחול ולעשות טרור בכל הבית ולהכניס כל פיסת אבק לפה
אחר כך היא תלמד לאכול עם הידיים ותתחיל לזרוק אוכל לימין ולשמאל
אחר כך היא תדע ללכת והיא תברח ממך במגרש משחקים
אחר כך היא תתחיל להרים כל עלה וכל אבן ולהביא לך (במידה והיא לא תכניס אותם לפה קודם)
תקחי את זה לאט וברוגע, את לא הראשונה ובטח שלא האחרונה שעוברת את זה
עם הזמן צוברים עוד ידע ועוד ניסיון ולומדים איך להתמודד עם הכל וליהנות מזה

כמו שבנות כתבו לך: כולנו עברנו את זה, בהתחלה זה ממש קשה! יש כאלה שמסתגלות מהר יותר ויש כאלה שלוקח להם יותר זמן (לי לקח הרבה זמן...) לאט לאט, הכי חשוב: בלי לחץ!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אפליקציה מגניבה לאנדרואיד: חישוב של תל"מ ועוד כמה דברים שימושיים לנשים בהריון
https://market.android.com/details?id=rk.android.app.birtday

http://img34.glitterfy.com/12074/glitterfy2124124243D31.gif" border="0">
http://tickers.baby-gaga.com/p/dev230pps__.png" border="0">

http://lb2f.lilypie.com/xdDup3.png" border="0">
http://kimages.imikimi.com/image/1lCTO-10s.jpg" border="0">
http://s19.rimg.info/0854c6df7b08934045e31f9b0f6da93a.gif" border="0"> http://img34.glitterfy.com/11240/glitterfy1163615161D30.gif" border="0"> http://s19.rimg.info/e8328449555f2b65592e8f0ddbb727e9.gif" border="0">

Same same
אני לא חושבת שיש מישהי שילדה והיה לה הכל מושלם ופשוט.
לא קל להיות אמא אבל משתלם!

ואני עדיין חושבת שאת יותר מדי לחוצה

זה שקשה לך להתרגל, זה שקשה לך לעכל, זה לא הופך אותך להיות אנוכית
אני פשוט חושבת שאת צריכה לפתוח עיניים ואזניים לצאת רגע מהלופ שנכנסת אליו ולהקשיב לכל העצות שנותנים לך פה.
לכולן היה קשה בהתחלה, וסורי שקרנית מי שתגיד שלא, אני לא מאמינה שקיימת האהבה האדירה שמרגישים לילד ישר בלידה, לא נראה לי הגיוני - זה יותר דאגה ופחדים מאשר אהבה - האהבה הזאת מגיעה ובגדול, אבל בהמשך עם ההרגל.

כרגע תתחילי להקשיב לבנות שעם נסיון, אני מבינה שבבית אין לך הרבה עזרה, גם חמותך אם רוצה לעזור את לא מעוניינת ואם זכור לי בגלל ריח של סיגריות.
ותתחילי בהאכלה, לכי ליועצת הנקה , לא רופאת ילדים, לא אחות של טיפת חלב, יועצת הנקה כזאת שלמדה את זה מתמחה בזה ועוסקת בזה

ובשבילך, תמשיכי במה שרצית לעשות לפני הלידה, תטפלי בעצמך ותמנעי מראש אפשרות שחס ושלום תכנסי מהדכדוך שאחרי לידה לדכאון שאחרי לידה

מאמי שולחת לך מלא מלא

לאט לאט את תתרגלי, שהבובה תגדל תהיה שגרת יום מסויימת ויתפנה לך קצת זמן...

מאמי, את כל כך לא לבד!! אני עברתי בדיוק את אותו הדבר!!
לפעמים נראה שהגיל הזה הוא לנצח ושזה לא יהיה קל יותר לעולם

אבל זה משתפר!!

ההתחלה היא קשה אבל לאט לאט תראי שהכול יסתדר את תלמדי להכיר אותה ומה היא רוצה והיא תתחיל לאכול ולישון יותר מסודר
זה עובר על כולם

     

כמו שכתבו לך , הימים הראשונים זה בלאגן גדול.... קודם כל פתאום יש מישהו שאת צריכה לדאוג לו, אין לאן לברוח זו אחריות גדולה מאוד, ובטח שעם ההורמונים המשתוללים של אחרי לידה זה לא הופך להיות יותר פשוט....
אין עדיין סדר יום קבוע לתינוקת ובגלל זה גם סדר היום שלך מתהפך...
אבל, אני מבטיחה לך שזה הולך ומשתפר, אתן תלמדו להכיר אחת את השניה, תלמדי להכיר איזה שעות "קשות יותר" ובאילו שעות את יכולה להרדם יחד איתה ולמלא מצברים...
אני מציעה לך להיעזר בכל מי שאת יכולה, אמא, חברה טובה שכבר התנסתה בלידה, גיסה, שכנה, כל מי שאת סומכת עליה...
גם אני הייתי מאוד עצבנית ולחוצה כשמעיין נולדה, עבדתי על אוטומט כדי שהכל יתקתק... חלקים שלמים מהתקופה של אחרי הלידה אני בכלל לא זוכרת מרוב לחץ... מזל שבעלי המדהים יש לו גישה טובה לילדים והוא אדם רגוע ושליו... הוא מאוד הרגיע אותי ואת מעיין (משום מה עלי היא תמיד בכתה ועליו היתה נרגעת ונרדמת...) הקיצר, למרות הקושי תנסי להינות מהתקופה הזאת, היא עוברת כ"כ מהר....

זהו,שגם לי יש בלק-אאוט מהיום-הראשון שלי לבד עם נעמה.
בעלי,חמסה מדהים ולימדנו זה את זו איך להיות הורים..ותאמיני לי,אין כמו אבא ואמא פעילים וזה הפלוס במצבכם,שאתם לומדים להתמודד לבד בכל-המצבים ולהיות הכי סבלנים שיש לילדה,כי אין ממש עזרה מבחוץ ואז הבעל ו/או האישה לא-בורחים לעייפות ולשחיקה,כמו בהרבה מקרים של "מלכודת-דבש" כשיש עודף-עזרה ואז ההורים מתחילים "להירדם בשמירה"...

זוהי מתנתך,להיות האם הכי טובה שיש,תאמיני לי,מניסיון,זה קל

מרווה את פשוט אדם מקסים

ממוש