בנות, אני ממש זקוקה לאוזן קשבת... - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • אוף, מאתמול השיא שלי הוא שעה וחצי ברצף בלי לבכות... כל כך ידעתי שזה יהיה ככה...
    יש לי גיסה, בערך בת גילי וגם התחתנו די בסמיכות, ככה שלא כל כך עושים הפרדה בינינו, על אף שאנחנו מאד מאד שונות, ואנחנו גם לא מי יודע מה חברות..
    ו-היא ילדה אתמול, מזל טוב! חמש דקות אחרי שהיא ילדה קבלתי את הסמס הראשון, משהו בסגנון של ״אין צורך בתחרות״ (יש לציין שההורים הצעירים טרחו לומר לי: ״אנחנו בהריון, כולם בהריון, את לא״). ואחרי כמובן שה״בקרוב אצלכם״ וכו׳ וכו׳
    אני יודעת שאני קצת פרנואידית, אבל גם ככה רק מתחילים לדבר איתי על הריון ואני מתחילה לבכות, ותוספת מכבש הלחץ הזה הורגת אותי וממש מכניסה אותי לדאון.. וגם אני נרית כמו קלפטע שלא מסוגלת לפרגן...
    אני רק זקוקה מכן לקצת הבנה...
11 תגובות
עמוד 1
  • תמרה אני אספר לך משהו שקרה לי שלא תרגישי שאת לבד - אני לומדת פעם בשבוע בערבים בקבוצת התפתחות. המורה היא גם חברה טובה שלי. ערב אחד אני מגיעה והיא מספרת לנו שהיא בהריון. נחנקתי, הלב שלי צנח והרגשתי שאני לא מצליחה להסתיר את זה, כעסתי על עצמי שאני לא מפרגנת. ככה הייתי כל הערב עד שחזרתי הביתה ובכיתי לבעלי.... אבל...זה עבר, וברור שאם אני מנקה את כל הרצון שלי והתסכול אז אני שמחה בשבילה, ואני בטוחה שגם את, שאת לא באמת צרת עין אלא עוברת תקופה לא קלה, וכן זה לא קל, אז את לא צריכה להוסיף לזה גם הלכאה עצמית. את בן אדם, עוברים עלייך דברים שאני בטוחה שיסתיימו בקרוב. אני מאד מבינה אותך, הכל בסדר שולחת חיבוק ענקי
  • מתוקה שלי, אני באותה סירה כמוך, גם אותי שואלים למה אין משהו בדרך ואיך בנות שהתחתנו אחרי הספיקו ללדת.
    את צריכה לנסות להתעלם. לשמח בשמחתן ואם קשה אז לא להראות את זה.
    בהתחלה זה ממש הפריע לי והציק לי השאלות על מתי ולמה את לא אבל תזכרי תמיד שמי שאומר ושואל אותך זה רק מדאגה, הם לא יודעים מה את עוברת ובטח לא יודעים שאתם מנסים. תזכרי שמי ששואל שואל מדאגה ומרצון לשמוח אתכם!!
    זה מאוד קשה, מי כמונו הבנות פה יודעות ואני בפרט.. תנסי לשמוח.
    ושהוא שגיסתי לימדה אותי להגיד, משהו שעזר לי מאוד -

    כששואלים מה איתך או אם את כבר בהריון תגידי - כן, אני בהריון מאתמול בלילה.
    תראי שזה יעזור ויעודד!!

    קבלי מלא
  • תודה בנות מקסימות!!! באמת שעודדתן אותי! אני לא כל כך יכולה להסתיר את מה שעובר עלי כי אני גרה אצל חמותי.. ניסיתי אתמול להסתגר בחדר ולבכות שם בשקט, אבל הבית קטנטן, אז היא דפקה ושאלה אם הכל בסדר.. נראה לי שמיציתי את תירוצי כאבי הראש... אני צריכה למצוא תירוץ חדש...
  • חסרת סבלנות-אהבתי את התשובה כן מאתמול בלילה נראה לי אני יתחיל לאמץץץץץ

    תמרה יקרה-קודם כל מובן בהחלט ההרגשה שלך...זה אכן קשה שכולם שואלים מתערבים ונכנסים לתוך התחתונים,חדר המיטות,הביציות ,הרחם ושאר חלקי הלידה שלנו....אבל ברור גם שזה ממקום טוב ולא רע אבל אכן זה פולשני ומציק

    אני יצאתי עם בעלי 6 שנים לפני החתונה , וברור לך שכלללל הזמן שיגעו אותי נו מתי חתונה?ללא סוףףףףףף אחרי שהתחתנתי לפני כחצי שנה נגמרו שאלות החתונה והתחילו שאלות ההריון אכן זה מציק ומייגע ....
    מבינה ללבך ושולחת לך עידוד תמיכה וכמובן חיבוקים חמים.
    אבל את חייבת לאסוף את עצמך....להיות חזקה ולהבין שככה לפעמים זה עובד וצריך לשאוב כמה שיותר כוח ולהמשיך הלאה בעזרת השם בקרוב גם אצלך יקרה בקרוב הריון מהמם ועגול
  • וואי בנות אני חייבת לספר לכן מה עבר עליי. לבעל שלי יש חבר ילדות שהתחתן כמה חודשים לפנינו ואנחנו נמצאים איתו ועם אשתו בקשרים טובים והמפגשים בנינו די מהנים ופתוחים. לאחר שעברתי הפלה ונכנסנו לסחרור המתסכל של להיקלט מחדש, גילינו שגם הם מנסים המון זמן ולא מצליחים אז דיברנו על הנושא, אני והיא, והיא כל הזמן הייתה שואלת אותי כשהיינו נפגשים אם הצלחנו. לפני כמה חודשים נפגשנו שוב ודיברנו על זה שעשיתי צילום רחם ועכשיו אני אופטימית והיא המליצה לי להדליק נרות שבת ולטבול במקווה. פתאום התחלתי לחשוד שהיא בעצם מספרת לי מה עבד אצלה ואז שאלתי אותה אם היא בהיריון. להפתעתי היא השיבה בחיוב אבל הוסיפה שאני חוצפנית שאני בכלל שואלת ויש דברים שלא שואלים . לא משנה שהייתי בהלם ממה שהיא אמרה, ניסיתי לומר לה שזאת שאלה טבעית והיא לא צריכה להתרגש ואז היא ירתה לעברי שאפילו לא אמרתי לה מזל טוב. האמת שמאד נעלבתי מההתנשאות ומזה שהיא ניגנה לי על העצבים החשופים וחשבתי לעצמי שכבר לא בא לי לראות את האישה הזאת וצר לי על חבר הילדות של בעלי. אחרי זה היא עוד המשיכה וירתה שפתאום היא ובעלה מנסים רק כמה חודשים ומיד נקלטו ופתאום כבר לא בא לה לדבר איתי על הנושא.. אומרים שאשה לאשה שטן אבל חשבתי שזאת שטות של פעם אבל מסתבר שממש לא. אני יכולה להתנחם בכך שאני לא כזאת ובוודאי שיש הרבה כמוני ועוד טובות יותר. אני מסכימה עם חסרת סבלנות שאומרת שכדאי להסתיר את המאבקים והתסכול. לפעמים זה קשה כשיש לך אחות שיודעת שאת מנסה ועושה איתך מעין תחרות בלי לספר לך שגם היא מנסה ומצליחה, ולא רוצה לדבר איתך על זה כי את ״רגישה בנושא״.... אומרים שדם זה לא מים, אך אני לא בטוחה בזה ככך

    crazy woman!
  • שלחתי לך מייל

  • אני חדשה כאן.
    הייתי חייבת להגיב רק כדי שתדעי שאת ממש ממש לא לבד!!!!!!
    אני ובעלי (בני 30) מנסים כבר יותר משנה להביא ילדים.. ולצערי ללא הצלחה.
    התחלנו סדרה של בדיקות...
    בנתיים כל החברים שלנו שהתחתנו אחרינו מצליחים להיכנס להריון. וחלילה לא מקנאה או צרות עיין.. בכל פעם שאני שומעת על זה אני מרגישה ממש רע, שואלת את עצמי למה היא כן ואני לא? מה לא בסדר אצלי?
    זו הרגשה שרק אנחנו יכולות להבין..
    הבוקר קיבלתי בשורה מחברים שהתחתנו לפני חודש!!!!!!!!!!!!! אנחנו בהריון...
    וכמובן הראתי שמחה אבל בתוך תוכי אני אכולה
    זו תקופה מאוד קשה. בפרט כמו שכמה בנות תיארו כאן.. כל אחד שרואה אותי מסתכל לי על הבטן ומתחיל בסדרת שאלות של מה איתכם? ואתם מנסים?
    כמה זמן אתם נשואים? כמה בנות הסבירו זאת כאן כדאגה.. אני לא ככ מסכימה עם זה! זו לא דאגה. בפרט אנשים זרים או חברים (שהיום אין דבר כזה חבר אמיתי לצערי!) אני רואה את זה כבורות וטיפשות. אני מעולם לא שאלתי זוגות שאלות מהסוג הזה (וגם הרבה לפני שאני ניסיתי וידעתי שאהיה במעגל המטורף הזה..
    פשוט זה תמיד היה נראה לי כדבר ככ אישי. משהו מחדרי המיטות של בינו לבינה.
    אפילו לאמא שלי לא סיפרתי!!!!!!!!!!
    אני עוברת תקופה מאוד לא קלה. נקווה לבשורות טובות
    רק חשוב שתביני שאי אפשר לחנך אנשים. אני אישית מרחמת על אותם אנשים ששואלים. כי זה מראה לי כמה הם טיפשים.
    מצטערת על התגובה. הוצאתי מטענים כבדים.
    כולי מלאת תקווה שיהו לנו בשורות טובות.
  • מלאת תקווה - תודה ששיתפת אותנו..... שמחים שהצטרפת

    כי אין בעולם אהבה, כמו אהבה של אמא.
    [url=http://www.desiglitters.com/bear/running-glittered-bear/]
  • מלאת תקווה יקרה, אנחנו בהחלט לא לבד וזה מאד לא פשוט המאבק הזה, ומה שטוב זה שאפשר לדבר על זה ולשתף, בדיוק כמו שאנחנו עושות על גבי הבמה הקיברנטית שנקראת פורום. לא אנחנו המצאנו אותה קודמותינו בתפקיד עשו זאת היטב לפנינו מתוך הכרה אנושית ונשית לצרכינו היחודיים. לכן אני סבורה שצריך ואפשר לשתף אנשים אם מרגישים נוח איתם ובמיוחד אם הם באותו מצב כמוך. אני לא הייתי מרחיקת לכת עד לכינויים בוטים כמו בורות וטפשות, שהרי לא שואלים אותך באיזו תנוחה את מקיימת יחסים או מה גודל איבר מינו של בעלך (סליחה על ההקצנה, אני מנסה להסביר). ככל שאינך מעונינת לשוחח על הנושא כי זה נושא רגיש בשבילך ועדיין לא סיפרת לאמך, תוכלי תמיד להימנע מכך בנימוס ובחיוך מבלי לחשוב שכולם מונעים ממך להתעבר או מונעים ממך לספר לאמך או כל מיני מריעין בישין אחרים. זה לא שיש מכסת הריונות בעולם שההיא הצליחה ותפסה את מקומך ואת לא או שההיא תתעבר רק אם את תצליחי ותהיו בהיריון ביחד ונאמר אמן. אף אחד או אחת לא יעמדו מולך וימנעו ממך היריון גם אם עינם תהיה צרה אחושלוקי. בסוף כולנו נהיה בהיריון והכל יהיה בסדר ותאמיני לי שאחרים הם רק אחרים יש כאלה מתוסכלים ויש כאלה שלא מה זה משנה??? את תהיי בהיריון וזה מה שחשוב


    crazy woman!
  • מאמי שלי קודם כול קבלי >>>
  • אההההההה!!!! המצב רק מחמיר!!! עכשיו סוג של אולצנו להיות אצלם בשבת... אני בדיכאון!! אנחנו דתיים, שבת שלמה (וארוכה!!) בלי שום מפלט... ואני אהיה חייבת להיות נחמדה...
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה