ועדכןן קטן עליי - הריון ולידה

כל עוד הילדה ישנה (עליי) ואני לא מצליחה כי העירו אותי מקודם אז אני מזבלת פה
הלילה הצלחתי דווקא לישון קצת, תודות לבעלולקי היקר שהחליף אותי אחרי האכלת ילדה להשכיב אותה, מה שלא הלך חלק כי היו לה גזים והיא ממש סבלה מסכנה...
נראה לי שסימילק לא עושה לה טוב אבל משום מה רק בלילה.... הגיוני?
אבל הבוקר חזרנ על אותה העלילה של אתמול- מזמוזי ציצי בלתי פוסקים, הירדמות עליי, התעוררות פתאומית בבכי צרחות, כן רוצה ציצי, לא רוצה ציצי, לא ישנה ולא נעליים...
נכנסתי למצב של דכדוך האמת, וזה קצת מפחיד אותי ... למרות כל הסבל עד עכשיו לא הרגשתי ככה, זה חדש ואני קצת חוששת מההרגשה הזאת...
מקווה שלא התייאשתי או משהו, ושזה לא התחלה של דיכאון.....
התקשרתי למלא יועצות הנקה מהאזור שלי, תודות להפניות שלכן - אחת בחופש, אחת לא עונה, אחת עסוקה, אחת בחופשת לידה בעצמה... אבל בסוף כן הצלחתי לקבוע לי עם מישהי למחר!
מקווה שהיא תעזור לי קצת עם הבלגן בראש כדי שאתחיל לבנות סדר משם כשהוא יהיה ולא אחיה כמו היום - במלחמה ותסכולים ולחצים וייאושים וכאלה.
בעלולקי מסכן נלחץ מהבכי היום-יומי שלי וכל פעם מנסה למצוא שיטה אחרת להקל עליי, אבל אני לא בטוחה מה מותר ומה לא כדאי לעשות, וזה גורם לוויכוחים בינינו, דבר מיותר לגמרי!
עייפתי לחיות בבלגן... חייבת סדר. מרגישה שעד היום לא הצלחתי לגבש לעצמי לפחות משהו אחד ברור, הכל בחלקי מידע, קריאות פה ושם והסתמכות על האינסטינקטים...
הציצי המסכן שלי כואב בטירוף, קשה לי להניק... קמתי בבוקר עם גודש, נתתי לילדונת, שאבתי אבל עדיין כואב - אולי ישנתי על הציצי בלילה?
יש בי המון בכי האמת... המון דמעות שבא לי לשפוך אבל זה קשה - אחרי זה כואב הראש, בעל עם תרופות הרגעה בעצמו, אני עם נפיחות בעיניים, סיוטים בלילה עוד פעם התחיל לי העיוות בעפעף מרוב ההתרגשויות השליליות האלה...
אני יודע. שאני סתם מתלוננת, כל אחת עוברת את זה כך או אחרת, אבל זה עוזר לי קצת...

••• לחיות בידיעה שמישהו זקוק לך - זה האושר הכי גדול בעולם....•••