היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות),
להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
1) משחקי קופסה- לגילאי 3 או 4 מה דעתכן? בעד נגד?אוהבות?
אני אענה...היה לי דיון עם חברה שלי על זה.היא אומרת שלדעתה לפני גיל 5-6 היא לא רואה לנכון לשבת עם ילד על משחקי הגיון של נכון לא נכון ...היא אומרת שזה הגיל להפעיל את הדמיון..לשחק עם בובות, כלי נגינה, מוזיקה וכו... אני חושבת שגם וגם... גאיה ממש אוהבת משחקי קופסה..בעיקר משחק זכרון..היא אוהבת לשחק גם מלחמה עם קלפים...שולטת ממש היטב... אוהבת משחקי צלילים (שצריכים לחרוז חרוזים) וכו..וגם נהנית ממשחקי דמיון.. מה עמדתכן על הגיל הזה? 2) איך אתן מגיבות שהילד או הילדה הגדולים משחקים עם האח הקטן התינוק..והתינוק חוטף לאח הגדול או האחות צעצוע...
מלא פעמים אני מוצאת את עצמי אומרת לגאיוש, תוותרי לינאי על מה שהוא רוצה ...הוא רק תינוק..ואת האמת..אני לא בטוחה שאני שלמה עם התשובה הזו..למה היא צריכה לוותר תמיד? היא שיחקה עם זה קודם...לדעתי חשוב גם להנחות את האח הקטן למצוא לעצמו משהו אחר לשחק...ולא יקרה כלום אם הוא יהיה גם לכמה רגעים מתוסכל מזה
כב ר העליתי את הנושא פעם...אבל אתמול שוב פעם גיסתי וגיסי באו עם בנם הקטן בן השנה וחצי..והיו אצל חמתי גם הבת המאומצת שלה (שהם פוגשים פעם ב..היא כבר די גדולה..כמעט 40) ויש לה בן בגיל של גאיה..4. והקטנצ'יק בן השנה וחצי שלהם הוא חטפני סדרתי...והוא שוב פעם זחל לעברם והרס לבן ה4 ולגאיה איזה מבנה שהם בנו מלגו..ולראות את הפרצוף של גיסתי מתמוגגת ומחייכת כאילו הוא הרגע הביא לה נובל - לתת לה בוקס! אני שתקתי...כי גאיה את האמת לא התרגשה מזה..אבל בן ה4 בכה ואמא של הבן 4 אמרה לו...תוותר לו הוא רק תינוק.....אני לא אהבתי את זה דעתכן ותשובתן..תודה
5 תגובות
עמוד 1
1. ילדים אוהבים לשבת אחד על אחד עם מבוגר, גם בבית, גם בגן. זה גיל מצוין להפעיל דימיון וגם גיל מעולה ללמוד איך משחקים, איך מנצחים, איך מפסידים, לחכות בתור, לדחות סיפוקים וזה כמובן מעבר ללמידה של המשחק עצמו,תרגול הזיכרון, הבנת הפכים, מספרים, גדול-קטן ועוד ועוד ועוד....
2. גיסתך
1. אני בעד - הבנות שלי מאד אוהבות ואני יושבת איתן הרבה, בעיקר בשבתות.
2. האמת - אני הרבה פעמים מוצאת את עצמי אומרת לאור לוותר - אבל איזה פעם אחת בעלי אמר לי - למה? היא צודקת [email protected]
img] פייס: ortal_hori
יש לי תשובה לגבי שאלה 2 - ככה אני בבית: זה בסדר לדעתי להגיד ל"גדול" לוותר כשה"קטן" עדיין לא מבין מה הסיטואציה. לכי תסבירי לבת שנה שאסור לחטוף וצריך לחלוק. היא לא מבינה מה היא מחזיקה ביד בכלל
הבנות מאוד אוהבות משחקי קופסה. זה גם תורם להן הרבה, לדעתי. כמו שלינבר אמרה, העיקר אפילו לא תוכן המשחק, אלא דברים מסביב. תורים, לדעת להפסיד (מאוד חשוב), לדעת לחשב כמה צעדים קדימה, מוטוריקה עדינה. ילד בן שש שלא יודע להפסיד, תיהיה לו בעיה רצינית מול ילדים בכיתה. הוא אמור להתנסות בזה הרבה קודם. זה לא מוריד את ערך משקי הדמיון. גם הם חשובים באותה מידה. זה לא מפריע אחד לשני.
בין מיכל לאביגיל מעולם לא אמרתי ״וותרי לה כי היא קטנה״. המשפט מעולם לא נשמע לי צודק או נכון. מה הקשר שהיא קטנה? זה אומר שמגיע לה הכל? כשאיתן היה ממש תינוק לא מבין, הסברתי לבנות שהוא קטן, לא מבין כל כך, אז אולי כדאי לוותר לו. עכשיו כשהוא מבין גם מבין מה שה לחטוף, מה זה שלי-שלו, מה מותר ומה אסור, אני לא אומרת את זה. ההפך, אני אסביר לו שאסור לחטוף, שעכשיו מיכל/אביגיל משחקת בזה, שכשהיא תסיים היא תיתן לך. דווקא משפטים מסוג זה גורמות לבנות להיות יותר ״קובעות״ והן ישר רוצות לממש את זכות ההחלטה וישר נותנות