נשבעת לכן, לפעמים אני מרגישה כמו סבתא זקנה, עייפה, כבדה, כאובה ואתמול ניסיתי להסתכל אחורה על העשור האחרון, איפה הייתי לפני 10 שנים והגעתי למסקנה שאני באמת כמו זקנההה!!! כמה דברים הספקתי!!!!
אזזזז בעשור האחרון:
השתחררתי מהצבא
נפרדתי מהאהבה הראשונה שלי, הכרתי עוד אהבה ונפרדתי ועוד אהבה ונפרדתי ויצאתי עם עוד וזה גם נגמר נשבר לי הלב ושברתי לאחרים את הלב עד שלפני 4 שנים הכרתי את אהבת חיי.
טסתי לחו״ל וחזרתי מספר פעמים (פריז, לונדון, טורקיה, פראג, ברצלונה, כרתים, רודוס, אירלנד וכמעט כמעט ניו יורק).
יצאתי מחסות ההורים ועברתי לגור לבד בעיר אחרת.
התחלתי תואר ראשון- סיימתי תואר ראשון. התחלתי תואר שני- סיימתי תואר שני.
התארסתי- התחתנתי.
נכנסתי להריון, ילדתי, איבדתי. נכנסתי שוב להריון ושוב איבדתי. נכנסתי שוב להריון (טפו טפו טפו 555).
איבדתי אנשים אהובים שכעת נמצאים במקום מיוחד ושומרים עליי.
הספקתי לצחוק, לבכות, לשמוח, לכעוס, להתרגש ולצעוק וכל זה בעשור אחד. פשוט לא להאמין!!!
אז ממרומי גיל 30, אני רוצה שוב להודות על כל הברכות המדהימות, ריגשתן אותי המון